לא מזמן עוד פעם נזרקתי בצורה מאוד מכוערת וממש אין לי כוחות נפשיים למישהי חדשה.
התחלתי להבין שאולי באמת אין טעם לזה יותר , שאולי פשוט קוללתי בכך שאני בחיים לא אמשוך מישהי נורמלית ומתחשבת , ואם כך כדאי שאחבק את הלבד במקום להילחם בו .
הבעיה שאני לא יודע איך לקבל את זה , אני אדם מאוד ידידותי וקשה לי בלי שיהיה לי בנאדם שאכפת לי ממנו ומצד שני התחושות שאני מקבל אח"כ גומרות אותי מנטלית (בגידות , שקרים , מרמה , זלזול ולעג - כמה בנאדם אחד מסוגל לספוג ?)
חשבתי בשנתיים האחרונות שאני אכיר את אשתי לעתיד , אקים בית , משפחה , היום אני מבין שכנראה זה לא יקרה לעולם וקשה לי להשלים ולקבל את זה ,
בחודשים האחרונות אני רק עובד כל הזמן , אין לי חיים ,
מהבוקר עד הלילה וחוזר לדירה ריקה ושם אני שותה כדי לישון בלילה והסופ"שים בכלל גיהנום בשבילי .
עברתי דברים קשים כל כך בחיי שאני לא מצליח לראות שום אור כיום , בילדותי ספגתי הרבה אלימות מילולית , אמא שלי ניסתה להתאבד כשהייתי בן 11 , בצבא היה מאוד קשה ונחשפתי לדם ובשר חרוך , בחורה שחשבתי שנהיה ביחד כל החיים פשוט נעלמה בלי להגיד דבר .
ולמרות הכל הצלחתי לעשות מעצמי משהו , אחד הסטודנטים הטובים ביותר , מהנדס תוכנה מעורך מאוד ובכל זאת אני מרגיש כל כך עייף , כאילו אני איזו מכונה משומנת שרק נועדה לספק תוצר ולעולם לא לחיות ולהרגיש .
איך אני מוצא דרך לחיות לבד בלי הדכאונות הללו ? ובלי אלכוהול
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות