היי, יש בעיה שקצת מפריעה לי וחשבתי שאוכל להתייעץ איתכם.
אז ככה, גדלתי בבית חילוני (אבא לא מאמין באלוהים, אמא מאמינה ושומרת מצוות), ותמיד היה לי ברור שאלוהים קיים; אפילו לא חשבתי שיש אפשרות לא להאמין בו - והכל כמובן מתוך הרגל.
אבל בשנה האחרונה התחלתי להתרחק מהאמונה, והיום אני לא מאמינה באלוהים בכלל. ככל שאני חושבת על זה יותר, זה נראה לי פחות הגיוני שיש אל בשמיים (מצטערת אם זה פגע במישהו).
הנקודה היא שאמא שלי ואחותי לא יודעות שאני לא מאמינה כי אני באמת פוחדת מהתגובה שלהן; כל פעם שאני שומעת מהן משפטים בסגנון של "הקדוש ברוך הוא ברא.. בגלל זה...", זה נשמע לי נורא מוזר ואפילו טיפשי (שוב, מצטערת אם זה פגע במישהו), ואני פשוט מתאפקת לא להגיב להן על זה.
פעם אמרתי שאני חושבת שהתנ"ך לא אמין, והן ממש יצאו עליי ואמרו שהוא הכי אמין שיש, אז מלית ברירה אמרתי "ברור, אני יודעת, פשוט יש חלקים שנראים קצת לא אמינים", עד שהצלחתי לשכנע אותן לחשוב שאני כן מאמינה בזה.
בבית אני כמובן מכבדת אותן ואוכלת כשר וכד'.
אבל זה ממש מפריע לי - קורים המון מקרים בהם אני שומעת ואו צריכה לעשות דברים שאני בכלל לא מאמינה בהם, ואין לי בדיוק איך 'לצאת מזה'.
מה לעשות? ואיך להתמודד עם התגובות של אמא שלי ואחותי?
אשמח לתגובות ותודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות