כעיקרון. זה משהו דפוק בי אבל לא יודע.
אני רק בן 16 וגם ניהתי לא מזמן. אבל,אני בודד. וקשה לי.
חברים? יש אולי 2 מהעיר שלי וזהו! כל השאר מערים אחרות.
אהבה? הייתה לי אהבה לפני כחצי שנה. התרסקה וזרקה אותי בלי סיבה.
ואני לא יכול. פשוט קשה לי. מרגיש בודד כל יום ועצב רב...
בבית ספר אין לי חברים בכלל. עיר קטנה וכולם מכירים את כולם. אז להגיד לך תצא ותחפש לא יעזור.
אם עוד איךשהוא הייתה לי אהבה. לא חושב שעניין החברים היה מזיז לי...אבל אין לי... וקשה לי מאוד בלי זה. בלי אהבה כלפי,ובחזרה. להיות עם מישהי,לפרוק לה. לחבק אותה וכו. אני יודע שאני כבר בשל לזה. אבל איני יכול להפסיק לחשוב על זה. רק במקרים נדירים אני מצליח להסיח את דעתי מזה. וגם אז זה חוזר אלי כמו בומרנג. ניסיתי להכיר בהמון דרכים כמו חברים משותפים,אתרי הכריות לצעירים,משחקים,קבוצות בפייסבוק ומה לא. אבל כלום. פשוט אני מפחד גם.. שבבוא הרגע,אני לא אמצא את האחת שלי... לדעתי אני לא ממש ניראה טוב למרות שהרבה אומרים לי שכן... ולא יודע... אני רגיש,נחמד,אוהב לדבר על אקטואליה ונושאים עולמיים,רומנטי מה לא. ובכל זאת. עד עכשיו אני בטול שפתים.. קשה ככה. כשאני רואה בנות שבנים לא שמים עליהם כלום. רצות אחריהם. ועל כל אלו שלא משקיעים בחיים ולא כלום ורצים אחריהם. ואני תמיד משקיע ותמיד עוזר והכל. וכלום...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות