פסיכולוג
שלום,
יש לי בעיה ואני יודעת שאת העזרה אני צריכה מפסיכולוג. אבל אני בכל זאת רוצה לשתף כי אני לא יכולה עם אף אחד אחר.
לפני 9 חודשים התחלתי דיאטה, דיאטה במובן הבריא של תזונה נכונה עם שילוב של פעילות גופנית.
התחלתי להרזות והכל הלך בסדר.
אחרי תקופה של חודשיים בערך התחלתי לסטות והייתי אוכלת מעבר לכמויות הדרושות. הייתי עולה או נתקעת במשקל.
ואז זה התחיל, אם הייתי אוכלת מאכלים משמינים לאחר מכן ההייתי גורמת לעצמי להקיא.
וכשהבנתי שאני הולכת להקיא הייתי חווה התקף בולמוס. הייתי אוכלת מלא פחמימות, חטיפים, שוקולדים בגדר של העמסה - עד שהייתי מרגישה מפוצצת ואז נגשת לאסלה.
אני כועסת על עצמי.
אבל אחרי שאני אוכלת אפילו מעט יותר (בלי בולמוס) אני מרגישה רגשות אשם ומבינה שאם אני לא אקיא אני ישמין ואז אני הולכת להקיא במקרה הטוב, או שאני מכריחה את עצמי לאכול עוד, במקרה הרע (כי אם כבר מקיאה אז למה לא לאכול עוד?!)
אגב, לפני כשנתיים גם היתה לי בעיה כזו. כי גם אז הייתי בתהליך של ירידה במשקל.
כאשר הפסקתי את הדיאטה הפסקתי להיות אובססיבית למשקל והפסקתי להקיא. (כמובן שהעליתי במשקל)
אם יש מישהו שחווה זאת והחלים אשמח לשמוע איך.
גם עצות אחרות יתקבלו בברכה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025