לא. היא בן אדם נורא.
הי.
אני אתחיל את הסיפור בערך באמצע יוני.
באמצע יוני, החליטו שעושים עלי ועל עוד ילד בכיתה ״חרם יומי״- חרם של יום שלם. אתם בטח חושבים לעצמכם: ׳יום. מה כל כך נורא?!׳ אבל... מתוך שבע שעות של לימודים, חמש היו שעות חופשיות. אז כן. זה היה נורא....
בקיצור, לילדה שעשתה עלינו חרם קוראים ניצן (שם בדוי). ניצן החליטה מסיבה מסוימת לעשות עלינו חרם. לפני היום הזה הייתי חברה של ניצן. אין לי מושג מה עבר לה בראש אחר כך כשהיא עשתה עלי חרם, אבל היא הייתה חברה שלי.
בקיצור... אחרי היום הזה ניהלנו שיחה וזה נפתר.
~קפיצה לאמצע יולי~
אני וניצן גרות יחסית קרוב לסניף של ארומה. באמצע יולי בערך ניצן הציעה שניפגש שם.
שמחתי (כי כמו ששמתם לב אולי, ניצן היא אחת מהמקובלות. עובדה- היה לה מספיק כוח כדי לעשות עלי חרם). שהיא תרצה להיפגש איתי? באמת?
מה שקרה זה שקבענו ליום כלשהו. ביום הזה, בערך שעתיים לפני הפגישה היא הודיעה לי שהיא לא תוכל להגיע כי אבא שלה לא מרשה לה. משהו פה היה לי קצת מסריח. אבא של ניצן הוא האבא הכי זורם בעולםםםםםם. אוקי. דחינו את זה ללמחרת. למחרת- הגעתי לארומה (הלכתי ברגל רבע שעה). אחרי 5 דקות ממתי שקבענו ששתינו נהיה שם, היא מסמסת לי שאמא שלה לא מרשה לה לבוא כי היא חולה. ממש התבאסתי. ממש.
חזרתי הביתה (אחרי רבע שעה של הליכה ברגל) ואמרתי להורים שלי. שניהם התבאסו בשבילי גם. אחר כך... דיברתי עם חברות שלי וגם הן אמרו לי שהיא תתבייש לה ולמה היא עשתה את זה...
אתם יודעים- דברים כאלו מביאים אותך לחשוב על דברים כמו: למה היא הבריזה לי? למה לי? אין מצב שלטליה (שם בדוי למלכת הכיתה) היא הייתה עושה את זה. אז למה לי כן? היא חושבת שאני אמשיך בשלי אחרי זה? כאילו- למה היא עשתה את זה? יש מצב שהיא סתם עבדה עלי ואני חננה לוזרית חסרת חיים?
הייתי אחר כך בדיכאון של שבוע.
דיברנו על זה בווצאפ, והכל היא שקרה לי. איך אני יודעת? כי אמא שלי הטיפה לאמא שלה מוסר, והיא לא ממש תיאמה איתה גרסאות נגיד ככה...
בקיצור- אני לא מדברת איתה כרגע, ואני גם לא רוצה לדבר איתה. אתם חושבים שזה הכיוון הנכון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025