אני לא מרגישה שייכת למשפחה שלי בשום צורה
הכוונה שנגיד בארוחות שישי כולם מדברים ורק אני שותקת או שנגיד יש אירועים משפחתיים אז אני כזה לבד כי אני לא מחוברת אליהם וזאת גם הסיבה שאני שונאת אירועים משפחתיים
אני עם חברות שלי צוחקת,מבלה,מדברת,הכי פתוחה שיש ובמרכז העניינים אבל עם המשפחה שלי אני שותקת ולא מדברת אני פתאום מישהי שונה אחרת
עם חברות אני צוחקת ומדברת על הכול ועם המשפחה אני שותקת ולא מדברת והם חושבים שאני פשוט ביישנית ואני סגורה ושקטה רק עם אנשים שאני מרגישה לא שייכת ולא קשורה אליהם וזה הכי מציק לי כי זאת המשפחה שלי איתם אני אמורה להרגיש הכי בנוח והכי פתוחה ואני אפילו ציוץ לא מוציאה מהפה אלא כל היום בחדר כי אני לא מתחברת אליהם
ועוד פחות משנה אני עוזרת את הבית לשירות לאומי רחוק מהבית ואני מאושרת ומחכה לזה כי גם ככה לא טוב לי בבית שלי בלי שום קשר לזה שאני מרגישה לא שייכת
אבל אני כל הזמן חושבת שאני יגדל ויגור במקום רחוק אז אני יודעת שהקשר עם המשחה שלי ינותק ונדבר פחות ופחות ואני מודעת לזה מראש שזה מה שיקרה
וחשבתי לעצמי האם אפשר לחיות בלי משפחה כל החיים ? הכוונה שמשפחה תהיה לי אבל אני לא יהיה בקשר טוב איתם ובטח שלא אשתף אותם בכלום
אפשר לחיות ככה ?
אני לא רוצה לשנות את זה כי אין טעם ואני יודעת מראש שזה לא יקרה ואני אישית גם לא רוצה עדיף לי ככה בלי קשר אליהם
אבל מן הסתם שאני מרגישה חלל בפנים וחוסר במשפחתיות אני מרגישה שגדלתי לבד בלי משפחה כי אני לא מרגישה שייכת אליהם ולא מחוברת בכלום כלום
ושכחתי לציין שמבחינתי החברות שלי הם המשפחה שלי איתם אני מדברת ופתוחה והכול וחשבתי שאולי פשוט אני יאמץ לי את החברות שלי כמשפחה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות