אני רוצה לשתף אתכם במשהו,מי שירצה להגיב על זה תודה מראש אזהרה זה הולך להיות ארוך וחופר(מצטערת זה פשוט יושב יותר מידי בתוכי).
בעבר כשהייתי ילדה קטנה הייתי חשופה לסביבה מינית זה לא בא מההורים שלי או קרוב משפחה,זה משהו מבחוץ שההורים שלי לא יכלו לעלות על זה כי גם הם עבדו מאוד קשה וגם הייתי סקרנית ותמימה (טיפשה!).
בשלב מסוים ההורים שלי עלו על משהו שעשיתי בעצמי,דבר שמהם היה "אסור לך לעשות את זה" זה גרם לי להימנע מלגעת בעצמי או לרצות לגעת באנשים,הכל קרה בשלבים מה שעכשיו מונע ממני עדיין אבל אני כן רוצה להיות עם גבר כבר.
כל התיכון שלי הייתי בן אדם סגור (מוזר),זה היה מבחירה סוג של תאמת שלא התחברתי לכיתה שלי כולם חשבו שאני חכמה וכאלה ואני בכלל היה לי קשה להחזיק בציונים יציבים עד ששנה אחרונה רק בגלל אמא איכשהו עברתי וסיימתי בגרות מלאה.
היה לי מקרה "מיותר" שבחור מהיציאות שלנו בשישי שאל אותי "מה את אומרת,אולי אני ואת נשכב" וניסה קצת לשכנע אני כמובן שללתי ישר מ2 סיבות הראשונה לעשות לו דווקא כי הוא רגיל שכולן מסכימות ואז הוא זורק אותן בצורה לא לעניין בכלל ועוד מספר לחברים שלו מה היה ואיך היה למקרה הזה הוא סיפר לי אז בוודאות יודעת והסיבה האחרת שלא אהבתי אותו,כן נמשכתי אליו האמת וקצת נדלקתי לא התאהבות בשום מצב(אני זורמת בשיחות אבל אני ממש לא אוהבת שמלכלכים על בחורות בקטע מיני).
בתקופת הצבא היו לי הפרעות אכילה זה נע ככה בטירונות הייתי שלד אבל בגלל שהייתה מישהי במצב קיצון לא הבחינו בי כי גם עזרתי לה,בשנה האחרונה שזה כבר שירות השתחררתי כשהשמנתי יפה חח וכמובן שהורדתי הכל ישר איך שהשתחררתי עשיתי הליכות ובהדרגה שילבתי ריצות פה ושם וכמובן אם האוכל עשיתי שינוי גדול.
שנה אחרי כל השינוי הבריאותי שלי הכרתי מישהו שזה עכשיו התקופה הזאת איתו הייתי 3 חודש נקשרנו ברמה חזקה באמת שהוא ידע הכל עלי,כולל מה שחוויתי כמובן.
הבעיה הייתה שהבחור הזה היה מיני מאוד וכל היציאות שלנו וכל הניסיון הזוגיות היה סביב הנושא סקס,בהתחלה זרמתי עם השיחות אבל איך שנכנסנו לקשר ניסיתי למתן כמה שיכלתי (טעות במיוחד איתו).היה לי משיכה אליו אפילו הייתי מדמיינת שאנחנו יחד בסיטואציות מסוימות,התחברתי אליו,היה לי אמון בו אבל זה היה קצר בעיניי בשביל שאני יצליח להגיע לניסיון לשכב איתו על ממש,אפילו הכנתי את עצמי שאלתי לגבי קונדומים לגבי איך הוא אוהב ומה פנטזיות,אפילו רציתי לבוא אליו לבית אבל הדבר הזה לא קרה בכל אופן והוא וויתר.
עדיין בשבילי זה היה הכי הרבה ואני מעריכה אותו כי זה לא מובן מאליו במיוחד לבחור מיני,אחר היה פורש אחרי שבועיים או 3.
מהדברים שהקודם אמר אני כבר זהו חייבת כבר לספק את עצמי גם זה גיל כזה שחייבת לנסות,לטעום,לחוות גם יש לי רצון והראש כבר מוכן אבל נפשית זה לא מסתדר בכלל ואני באמת לא יודעת מה לעשות.
אני לא אחת שתזרום מיני עם כל אחד ואני אחת שחושבת הרבה לפני,הוא צודק שהוא אמר זה משהו שהיה בעבר זה מאחוריי ואני צריכה איכשהו לפרוץ את הקיר הזה..
תהרגו אותי אני לא רוצה להגדיר את עצמי (א מינית) כי אני אחת שחושבת הרבה ובאמת פנטזיות וכו,ממש לא רוצה רק רומנטי אני בכלל לא קיטשית אם כבר קשוחה,אני בחורה שובבה שאוהבת לפלרטט עם בחורים כמובן שנותנים כבוד לבחורה.
לגבי עניין "אהבה" רגש הכי חזק ומטורף שהיה לי כמה שנים,היה וידוי מהצד שלי וזה הסתבך בקיצור מפה לשם אין עתיד לי ולו והוא בחיים שלו,הוא מישהו שממש היה חשוב לי אבל בפועל נותק הקשר בגיל צעיר ולא הייתי מסוגלת להתקרב אליו גם כי ההתנהגות הסגורה שלי לא תתאים לו וגם כי הסביבה שהוא היה לא התאימה לי.
וזה כבר כמה שנים שעברו כאילו "למה אני עצורה" אמא שלי היה לה רק גבר אחד כל החיים שלה עד עכשיו ואני לא רוצה להיות כמוה אולי בגלל זה כאילו קארמה מתנקמת בי גם איך שאבא שלי אוהב את אמא שלי בצורה גדולה כזאת מי אמר שיאהבו אותי ככה..אני שמה לב שגברים מאוד לא סבלנים כיום,ישר מוותרים,הרבה רוצים לבגוד דבר שאני מעריכה את הקודם ישר הוא אמר לי ככה וככה ועדכן אותי במחשבות שלו גם אם אני הייתי מחוץ לזה למרות שיש לי עדיין געגוע קצת על כל מה שהוא תפס בחיי.
לגבי נשים אני לא נמשכת אליהן,מאז ומתמיד נמשכתי רק לגברים יותר נכון צעירים לא בני 30+ גם בגלל מה שחוויתי אז ישר אני דוחה את זה.
אני אחת שצריכה להתמקד במשהו וככה לסדר לעצמה את החיים,בקרוב מאוד אני מתחילה ללמוד ככה שאין לי הרבה זמן לזוגיות גם זה מקצוע מאוד קשוח מה שנקרא.
אני לא מסוגלת להיות תלויה בגבר/ בחור לא משנה ככה שבעיניי טעיתי ששיתפתי אותו,אני גם חושבת שמעטים בנויים למצב כזה זה אומר שאני צריכה ללכת בכוח ופשוט לקיים יחסי מין אבל שוב זה כן חשוב עם מי לעשות כי זה גם זיכרון לא ככה?.
אני נע בין זה שאני לא רוצה גבר אחד כל החיים!!!לבין שאני לא רוצה משהו סתמי גם מעצבן אותי הסוג של הבחורים שמדלגים ומדלגים ואני כן רצינית תאמת יותר מידי כנראה.
לחכות לגבר "הנכון" כמו שאמא שלי הכירה את אבא שלי בגיל 26 אני לא יכולה לדמיין את עצמי ככה,אני גם לא יכולה להאמין שיהיה גבר כמו אבא שלי בגלל הדור שלנו וזה משהו שמציק לי אבל אני באמת לא מסוגלת סתם ככה להוריד תחתונים וכאלה דברים.
אני לא באה מבית דתי או חרדי אם שאלתם את עצמכם,כן אבא שלי ניסה להכניס אותנו למסורת יהודית היה חשוב לו אבל גם הוא לא אחד שעמד בזה,אנחנו כאלה.
אמא שלי פרימיטיבית ורוב חיי היא ניסתה כמה שיכלה לשים אותי בסביבה טובה ומוגנת,לצערה זה לא הלך ככה לספר לה דבר כזה בפרטים זה יהרוג אותה באותו הרגע חשוב לציין שהיא אחרי מחלה,והיא אחרי מוות של מישהו שהכי קרוב אליה.
לגבי פסיכולוגית עשיתי סבב מכובד בצבא עם מהו"ת מי שמכיר את זה,ואחרי הצבא אני בעצמי עשיתי סבב עם כמובן לשלם מהכסף שלי כי הייתי באזרחות והתחברתי למישהי אחת באמת אבל התקופה שלה הייתה קצרה בקליניקה ובגלל העניין הכספי אני לא יכולתי להישאר וגם היה 3 אוטובוסים להחליף הלוך וחזור אני נפשית לא עמדתי בזה אחרי כמה חודשים הודעתי שאני לא מסוגלת ונפרדו דרכנו בלי משהו ברור.
שוב סליחה שחפרתי חח ומי שיענה אין עליו באמת חח וזה לא יהיה מובן מאליו כי הרבה יסתכלו על זה "טוב שהיא לא הגזימה וכתבה מגילת אסתר" פשוט זה ישב עלי רצח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות