אני וחבר שלי היינו חצי שנה ביחד, אהבה ראשונה,נשיקה ראשונה.
הוא היה הכל בשבילי, חבר הכי טוב, חלק מהמשפחה, בן זוג שלי, והבן אדם שמכיר אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי.
היינו הזוג המושלם ואהבנו בלי סוף.
כל רגע ורגע נזכר אצלי כאהבה בלתי פוסקת ותשוקתית.
לאחרונה אנחנו רבנו הרבה והוא חושב שאני דרמטית מדי ושאני לא בוטחת בו.
הוא לא מבין שהוא האוצר שלי ובגלל זה אני כל כך מגוננת, זה לא שאני לא סומכת עליו, זה מרוב אהבה.
יום לפני שנפרדנו הוא הבטיח שלא נפרד לעולם ושהוא אוהב אותי.
ואז כעסתי עליו מסיבה "פרנואידית" והוא לא דיבר איתי יום שלם שבמהלכו לא ישנתי כלל וכל היום בכיתי וכשהביט בי עשיתי כאילו אני בסדר אפילו שלא.
בסופו של היום הוא נפרד ממני.
ראיתי בעיניים שלו שהיה לו לא קל וביקשתי שיתן צ'אנס והוא סירב.
אני עדיין אוהבת אותו ועדיין בטוחה שבעיות אפשר לפתור אם שני בני הזוג אוהבים אחד את השני.
הוא הבטיח שלא יעלם לי ושנשאר ידידים אבל אני היחידה שיוזמת שיחות ובכללי נראה לי שלא אכפת לו ממני יותר..
עוד בעיה היא שיש לנו יותר מדי מעגלים משותפים...
לפני שבוע הכל היה בסדר!!!
בכל מקרה אני רוצה לחזור אבל השאלה היא אם זה מוקדם מדי?
לתת לו את הזמן בלעדיי?
לשמור על הכבוד והאגו שלי?
או שללכת עכשיו ולקחת את הסיכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025