חיי הם כלום,אפס,רצף של רגשות של שעמום,עצבנות,בדידות,עייפות. אני כל יום הייתי קם בבוקר לצבא ומקלל תשמש שזורחת,אחרי שיצאתי מהצבא ועכשיו שירות לאומי (צמד מילים משפילות מה אני משרתת) אותו דבר רק בלי הקטע המעצבן של המדים והדיגום. אני עובד ובזמן העבודה אני מת לחזור הביתה שאני יוצא משם אני טס הביתה במכונית לחצב מטורף כל יום ובבית בימי חול אני בא נשכב על המיטה עושה ביד הולך לישון קם משחק במחשב אוכל הולך לישון ככה זה כל יום. מדי פעם בחופשים ובסופי שבוע יוצא עם חברים אבל לא תמיד. גם היציאות איתם נמאסו לי הם נראים לי אנשים שטחיים מידי. ושאני יסיים תשירות הזה מה אני יעשה? יוציא תואר כמו כולם כדי לא להיות שונה או מאחורה? איזה מן חיים זה כל יום לקום ב6 לנסוע בפקקים האיומים של בני ברק כדי להגיע לעבודה שאתה רק רוצה לעוף הביתה ממנה. אין לי כוח כבר מאז היומולדת 20 שלי גם אני מתחיל לחשוב שאני זקן כבר והורס לעצמי תבריאות בלאכול גאנק פוד בעיקר. יש פה עוד אנשים כמוני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025