היי...
אני כבר לא יודעת מה לעשות, מבולבלת, מרגישה פטתית ושאני צריכה להתבייש מזה שאחרי 9 שנים בזוגיות אני רוצה להתחתן ולהקים משפחה.
אז אנחנו יוצאים מהתיכון בערך, ועכשיו אני בעלת תואר ראשון עם עבודה מסודרת והוא סיים את הלימודים שלו השנה ביוני. אנחנו לא גרים ביחד, כל אחד גר אצל ההורים ואנחנו מתראים כמה שיוצא כי הוא כרגע סטודנט. ניהלנו שיחה לפני כמה ימים ושאלתי אותו מה הציפיות שלו לעתיד והוא אמר שאני אסיים את התואר שאני אמצא עבודה ולעבור דירה.. זה נשמע לי יותר מדי אני ושמתי הכל על השולחן ואמרתי שאני מצטערת כי חשבתי שבשלב הזה בחיים אנחנו נתחתן אז הוא אמר את יודעת שאני לא יכול להציע לך אני סטודנט. כל פעם שאנחנו מדברים על זה או שאנשים שואלים אותו התגובה שלו היא "אני סטודנט" וזה מה שפותר אותו מכל העניין.
חברים טובים שלנו התארסו לפני כמה ימים אחרי שהם שנתיים ביחד.. אז חבר שלי סיפר לי שהוא סיפר את זה למישהו מבוגר יותר שאמר לו למה להתחתן בגיל 26? אני התחתנתי בגיל 30 וזה צעיר. בשיחה אחרת מבחינתו קודם לגור ביחד ואז רק אחרי כמה זמן להתחיל לחשוב על חתונה ורק אחר כך נוכל לדבר על ילדים.
אנשים אומרים לי או תיקחי את הזמן לאן את ממהרת או הוא לא רציני.. אז לאן אני ממהרת? הגיוני שאם מגיל 16 אני בטוחה בבנאדם ואוהבת ומחכה לרגע הזה אז אני עדיין נחשבת לחוצת חתונה? זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב ולבוא להגיד לי אחרי 9 שנים תחכי עוד כמה שנים כבר מרגיש לי יותר מדי...
זה כבר לא עניין של לגור ביחד ואז לבדוק התאמה... כמה שנים צריך כדי לבדוק התאמה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025