הבן זוג שלי ואני שנה יחד , האהבה בשמיים! הוא בצבא ואני משוחררת , הוא גר מאוד מאוד רחוק ממני , נפגשים פעם בשבוע לכמה ימים בסופ״ש ... יש לו בעית עצבים קשה מאוד , גם אם משהו לא הולך לו בהרכבה או לסדר משהו שהתקלקל הוא מסוגל לשבור את זה וללכת , או לרעוד מעצבים ולקלל מלא , ואסיר להתקרב אליו .. הוא גם נוטה לקלל אותי המון ללא סיבה , לפעמים אני עושה לו פרצופים שימצא בי רחמים ויבין שטעה , והוא רק אומר שאני בכיינית , ומקלל את ההורים שלי בלי סוף (קללות ממדרגה ראשונה) מאחל להם דברים שלשונאי אני לא מאחלת ,
לפעמים אני מעירה אותו בבוקר במלא טלפונים כי רק ככה הוא קם כשאני לא איתו , ולפעמים הוא קם הפוך ומקלל ואומר שאני כמו עלוקה ושאני המכה מאלוהים בעולם שלו , ושאני לא מבינה כל כך או לא שומעת מה הוא אומר הוא ממש כועס עליי ומאחל לי את המחלה , כן כן ,את המחלה . ולפעמים הוא עושה לי דווקא , ולא מייחס חשיבות למה שאני מבקשת , לפעמים דוחף אותי מעצבים , ואני באמת לא מקללת ולא מרימה ידיים ולא כלום , אני עברתי בגידה עם בן זוגי הקודם , היינו יחד המון שנים , ואני קצת חרדתית אז אני שואלת אותו מדי פעם שאלות על בנות אחרות שהוא מאשר בפייסבוק וכאלה (בצורה נעימה ויפה ) והוא מקלל וצועק שאני אובססיבית וחולת נפש וחבל שהוא לא ידע מלכתחילה שאני חרדתית . הוא לא מסכים לי כלום , בגללו אין לי חברות , הוא לא מסכים לי לעבוד כמעט בשום מקום עבודה כי יש שם גברים, הוא לא מסכים לי שום דבר , ואני ממש אוהבת אותו והוא יודע לתת אהבה ולדבר כמו שאני אוהבת וכמו שחלמתי באהבה , אבל אני לא יודעת מה לעשות .... הוא ככה לכל מי שקרוב אליו , במיוחד אליי ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות