היי אני לירן בת 14
לפני שבועיים הציע לי ילד חברות אני איתו כבר מכיתה א והיום אני בכיתה ח. ביסודי היינו חברים ממש טובים וגם עכשיו אבל שעברנו לחטיבה בכיתה ז הצטרפו עוד ילדים מבתי ספר ואחת מהן היא מלכת השכבה שלנו, בקיצור היא ממש מאוהבת בו.. וממש פחדתי שהוא גם יאהב אותה.. אבל הייתי מאוד מופתעת לדעת שגם עם כל הדברים שהיא נתנה לו (כמו כדורגל חדש, כיסוי לטלפון המון שוקולד ליום הולדת ואפילו צמיד שווה מעל ל300 שקל!)
היא עשירה מאוד אבל הוא בכל זאת נשאר נשאר ידיד ממש טוב שלי ולא ממש ספר אותה כאילו.. הוא אמר לה תודה והכל אבל לא ממש התחיל איתה או שהיה אפשר לראות עליו כאילו הוא מחבב אותה.. המלכה הזאת ראתה שהוא די מחבב אותי כנראה ואפילו ניגשה אלי לצד
ואמרה לי שעם אני יציע לו חברות כל השכבה תעשה עלי חרם. ואין לי בכלל חברים בקושי רק איזה שניים שלוש כולל הוא, מי שאני מחבבת. ממש פחדתי בגלל שידעתי שיהיה לי קשה לקחת את זה ולכן לא הצעתי לו חברות אבל.. הוא הציע לי! מבלי שדיברתי איתו או שהוא איתי! הוא פשוט בא אלי ודיבר איתי.. אבל אמרתי לו שאני לא רוצה כרגע חבר והוא ממש נעלב. ממש רציתי להיות חברה שלו אבל ידעתי שיעשו עלי חרם לכן סירבתי.
בקיצור, הוא התחיל לכתוב שהוא לא מאמין לי כי בכל זאת, הרגשנו שאנחנו באמת מתקרבים וחברים טובים. אני לא זוכרת ממש מה אמרתי לו אבל אני זוכרת שכתבתי שאני לא מחבבת אותו עם סמיילי כועס (למרות שאני מאוהבת בו ממש). הוא כנראה האמין לי ושאני אומרת האמין לי אני מתכוונת ממש האמין לי ועכשיו המלכה הזאת השיגה את מה שהיא רוצה. הם חברים עכשיו. לא רק שהם חברים, הם עושים עלי חרם עם כל השכבה.
כל יום אני בוכה. אין יום שאני לא בוכה בכללי, כי גם ככה המצב בבית שלי לא משהו. אבל שיש לי את כל הזה על הראש?! מה שהכי העציב אותי זה לא זה שהוא חבר שלה אלה שהוא עושה עלי חרם אחרי שמונה שנים שאנחנו ידידים טובים כל כך. זה נתן לי את הסטירה להבין עד כמה שהוא צבוע. אבל זה לא הסוף..
הייתה לנו מסיבה של בר מצווה אתמול בלילה וחשבתי לעצמי עם לבוא או לא כי אין טעם, לא יהיה שם משהו שבאמת יבלה איתי את הערב ואני סתם ישב בצד. חברה אמיתית וממש טובה שלי התקשרה אלי ושכנעה אותי לבוא ושהיא תהיה איתי במסיבה. היה לי סבבה איתה עשינו הרבה צחוקים אני והיא. אבל אז הגיע הרגע של הנשיקה סטירה.
אף אחד בשכבה לא ידע שהיא והוא חברים. הזמינו אותי ואותו לנשיקה סטירה והוא פשוט לקח את המיקרופון ואני לא אשכח שהוא צעק שהוא מעולם לא יהיה חבר שלי והוא חבר של המלכה הזאת (אני לא אגיד שמות) ואיך אפשר שלא לגמור את המשפט הזה עם צמד המילים "כושית מסריחה". אף אחד לא עזר לי, אף אחד לא ניגש אלי רק החברה שלי. רציתי שהערב הזה ושאני אבכה לבד. לא רציתי שיראו אותי בוכה.
הרג אותי שהוא היה כל כך גזען כלפי. אני אתיופית, אתיופית גאה. ואף אחד לא ישבור אותי או יגרום לי להצטער על מי שאני אבל הוא יגרום לי להצטער על שבזבזתי עליו את הזמני.
שבורה מבפנים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות