לאחרונה הבת זוג מאוד מבולבלת, אפילו מנותקת מעצמה הייתי אומר, מה לעשות?

אני והיא הכרנו באתר וירטואלי. היא פרסמה פעם אחת שהיא מרגישה מאוד בודדה ועצובה ושלחתי לה הודעה במטרה לעזור לה ולהיות שם בשבילה. באותו הזמן היא סיפרה שהיא מאוד מבולבלת ומתקשה בלימודים, היא יצאה באותו הזמן עם מישהו שהכירה שם והקשר שלהם לא התקדם בערך לשום מקום כי הוא היה בצבא והיא רצתה יותר מסתם קשר מיני. ניסיתי להסביר לה שזה לפי דעתי לטובה והיא בטוח תמצא משהו טוב יותר. יום למחרת, היא התקשרה ב5 בערב ודיברנו בשיחה ממושכת עד 8 וחצי בבוקר למחרת, שם הבנתי שאני ממש רוצה אותה והיא בדיוק מה שחיפשתי. דיברנו על חוויות מיניות, כל אחד סיפר סיפורים על עצמו נהיינו קשורים מאוד והתאהבנו. היא אמרה שהיא רוצה להיפגש איתי שבוע לאחר מכן ואני נסעתי לדרום לפגוש אותה כי היה לה יום הולדת וחברות שלה רצו לעשות לה מסיבת הפתעה, אז הופעתי גם אני והיה מהנה ממש לראות אותה שמחה (בלי קשר לכך שאיך שראיתי אותה נדהמתי מכך שהיא כל כך הטעם שלי בחיצוניות וגם אני שלה) ובעיקרון הייתי אמור לעזוב בבוקר אבל נרדמתי שם ואבא שלה ואני נהיינו חברים מאוד קרובים.
ההורים : האמא הייתה בתאילנד ולא יצא לי להכיר אותה בהתחלה, את האבא הכרתי ואת הסבתא הכרתי והם אנשים מאוד מאוד טובים בסופו של דבר נהיינו קרובים כמעט כמו משפחה.
ואני מניח שזה עוד יותר הוסיף לה שהוא נתן לי לישון שם כי אבא שלה לא הסכים בחיים שיבואו לישון אצלה. וככה נמשך עוד שבוע ועוד שבוע והגעתי הרבה ובילינו, הלכנו לסרטים סוג של שכבנו בלילות אכלנו במסעדות יצאנו לפאבים הרגשתי ממש לא בודד הרגשתי אפילו שמח איתה כי היא הייתה חוץ מבת זוג גם חברה ממש ממש טובה.
ואז היה את הסוף שבוע לפני שבוע וחצי. איך שהגעתי הרגשתי קצת מוזר כי היא לא רצתה לצאת והעדיפה להישאר בבית בתחושת דכדוך כזו. הבנתי שהיא לא מרגישה ממש משהו וניסיתי לדבר איתה ולהתעניין אבל היא המשיכה להגיד כל הזמן 'לא יודעת' 'לא עכשיו אני רואה סדרה' וכל מיני כאלה. ביום שני קרה איזה מקרה בבנק שמאוד הכעיס אותי והגעתי קצת עצבני אליה הביתה אבל לא הראתי שום דבר מבחוץ בשביל שלא יהיה מתח בבית (זה לא הבית שלי וזה לא נעים) ובשלב מסויים נרגעתי ואז הלכתי הביתה. דיברנו בפלאפון כשהגעתי היא טענה שהיא צריכה את הזמן שלה לבד עם עצמה. מן הסתם שהבנתי אותה ונתתי לה את הזמן הזה למרות שזה קצת אנוכי כי בקושי דיברנו והיא לא רצתה אפילו להגיד שהיא בסדר, הייתה אומרת אני עסוקה אדבר איתך ולא מתקשרת. וכרגיל כשקורים דברים כאלה אני נכנס לפאניקה מהפחד שאני בסוף אחזור להיות לבד כי אין לי חברים אחרים, והמשפחה שלה נתנה לי קצת אור כי הם כמו חברים טובים ולא רציתי לאבד את זה. הגעתי קצת לסף ייאוש ואז ביום שישי היא התקשרה ואמרה שהיא במסיבה אצל חברה היו שם בערך 30 איש הרוב המוחלט היו מסטולים ולא מפוקסים ומעט דאגתי למרות שהיא לא הרכוש שלי וזה לא ממקומי בכלל להגיד לא ללכת, אבל היו בי תחושות מאוד כבדות שמשהו קרה שם והיא לא מספרת, כי תמיד כששאלתי אותה איך היה היא הייתה עונה בסדר ועוברת נושא. אמרה לי שהיא אוהבת אותי אחרי הרבה זמן שלא שמעתי את זה ממנה וירד לי אבן מהלב שהיא חזרה לעצמה ובטוח בצורה יותר רצינית. ואז הגיע יום ראשון - עוד נחיתה, התקשרתי לשאול מה קורה ושאלה מה יהיה איתנו, אמרתי לה שאם היא תתקשר יותר ותספר מה היא עוברת אז אולי זה ישתפר. היא הציעה שניפרד ולמען האמת היה בי חלק שרצה להגיד כן אבל אני אמרתי לא רק בשביל לדעת מה הסיבה. כיבדתי אותה תמיד, גרמתי לה להרגיש רצויה ונחשקת בכל מקום, תשוקה הייתה ברמה מאוד גבוהה הכל היה נראה מושלם - היא אמרה שבגלל מה שקרה ביום ראשון שהייתי מתוח היא מפחדת שאני ארים עליה יד ונפגעתי כי היא חושבת שאני חולה בראש ושיש לע את האומץ להרביץ לה, כשלא הייתי עושה את זה גם אם הייתה יורקת לי בפנים. כעיקרון דיברנו על הכל וזה חזר להיות רגיל, אבל יש בי חלק שרוצה לגמור את זה כי יש לי שני תחושות - או שהיא לא אוהבת יותר, או שהיא הכירה מישהו חדש ואני לא יודע על זה. תמיד עושה לייקים לגברים באינסטגרם ותמיד מדברת בפרסיה על גברים שהכירה כשהערתי לה פעם אחת שתפסיק עם זה כי זה מעצבן אמרה בסדר והמשיכה. מה אני עושה? סליחה על החפירה הייתי חייב לפרוק את זה החוצה, אין לי למי.