בתקופה האחרונה אני מרגיש דיי אבוד, מרגיש שאין לי בשביל מה לקום בבוקר, ללא מטרה בחיים וללא מוטיבציה. אני בלימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון ומרגיש שאני לא מוצא את עצמי. רוב הילדות שלי וגם בתקופת הצבא שיחקתי שעות על גבי שעות במחשב ולא היה לי תחומי עניין אחרים אך אני לא רוצה שזה יהיה המצב ולכן הפסקתי אך אין לי יוזמה ורצון לעשות שום דבר אחר ולכן אני מוצא את עצמי מתוסכל ומבואס. אני לא מוצא תחומי עניין שיקרצו לי ומרגיש שאני לא מכיר את עצמי ויודע מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. אני בחודש הראשון ללימודים שלי אך עם ספקות אדירים לגבי המקצוע והתחום ומתלבט אם ללמוד רפואת שיניים שהוא תחום בו עוסק אבי וקרוב אליי. אני מהרהר שעות רבות בחיפוש אחר התשובה ויודע שאני לא אדע אותה באופן חד משמעי אך זה לא יוצא לי מהראש. לגבי הלימודים, אני מפחד שזה לא המקום שלי ואני מרגיש שאני לא מכיר את עצמי ולא יודע מה אני בכלל אוהב ככה שאני אפילו לא קרוב למציאת התשובה. אני מתוסכל רוב הזמן ואין לי חשק לעשות כלום, ניתקתי קשר עם רוב החברים שלי ואני מבלה הרבה זמן בבית באינטרנט בחיפוש אחר העצות הנכונות שזה לא באמת מועיל לי אלא גורם לי ליותר בלבול ותסכול. החלטתי לנסות להתקבל לרפואת שיניים כי אני יודע שאני אוהב לעזור לאנשים ואני חושב שארגיש סיפוק רב מכך שאטפל ואשפר את איכות חייהם של רבים אך אני לא יודע אם זה הדבר הנכון עבורי או שאני עושה זאת כברירת מחדל וכי התחום קרוב אלי. אין לי רעיונות לגבי יציאה מהמצב ואני מרגיש שהוא לא הולך להשתפר או להשתנות. אשמח לעצות, כי אולי בכל זאת כן יש תקווה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות