נמאס לי מהביישנות שלי
עד כיתה ו בכלל לא הייתי ביישנית ואפילו היה לי ביטחון עצמי מאוד גבוה . היה לי ממש טוב גם מהבחינה החברתית.
הכל התחיל בכיתה ז. .. הירידות לגבי המראה החיצוני שלי באו מאח שלי ( וגם מכמה "חברות"למרות שההערות שלהן פחות הפריעו לי). כל הזדמנות שיש לו הוא בא וצוחק עליי . אני יודעת שזה לא מכוונה רעה ושזה קורה אצל רוב האחים אבל הערות שלו כן הצליחו להשפיע לי מאוד על הביטחון העצמי בנוסף , גם בבית ספר לא טוב לי מבחינה חברתית - החוסר ביטחון גרם לי להיות מאוד מאוד ביישנית. ברמה שמונעת ממני לגמרי להתחבר לאנשים. . הגעתי לתיכון. אמרתי לעצמי שאני פותחת דף חדש. מפסיקה עם החוסר ביטחון הזה ונותנת לעצמי להתחבר לאנשים ולרקום חברויות. ולהפסיק להיות לבד. בסופו של דבר, עכשיו אני אוטוטו מסיימת כיתה י וזה לא קרה. לא הצלחתי להיפטר מהביישנות. לא טוב לי בכלל מבחינה חברתית. אין לי יותר מדי חברות.
למרות שכל הזמן גם ילדים מהכיתה החדשה אומרים לי "בואי תהיי איתנו אל תהי לבד. תפסיקי כבר להיות ביישנית כל כך. אין לך סיבה להיות כל כך ביישנית" -אני פשוט לא מצליחה להתגבר על הביישנות הזאת.
בחיים לא היה לי כל כך רע אני כותבת את זה כרגע עם דמעות בעיניים .. גם לפני חודשיים וחצי בערך איבדתי את סבתא שלי (היא נפטרה בגיל יחסית צעיר ובפתאומיות, אני מאוד הייתי קשורה אליה. ראיתי אותה רק פעם ב.. בארוחות שישי. אני מצטערת על זה שלא יצא לי לראות אותה יותר וכל פעם שאני חושבת על זה רע לי מאוד . קשה לי).
עוד דבר שעושה לי רע - אני כרגע בכיתה י. אין לי יותר מדי עומס בלימודים. יש לי די הרבה זמן פנוי ואני אשכרה לא עושה בו כלום! לא מנצלת אותו כמו שצריך (כי כמו שאמרתי - בקושי יש לי חברים / חברות ). אין לי שום תחביב/משהו שאני טובה בו . כלום .הדבר היחיד שפעם ב.. מעלה לי טיפה חיוך זה המשפחה שלי. והציונים שלי בבית ספר שכרגע הולך לי מדהים מהבחינה הלימודית. אבל רק זה. חוץ מזה אין לי פשוט שום דבר . שום דבר שעושה לי קצת טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות