אני לא בטוח איך להתחיל אבל קדימה...
אני בתנועת נוער דתית ובעצם שם הכרתי את מי שאני חושב שהתאהבתי בה
בפורים שעבר ארגנו פרוייקט ביחד הבנים והבנות, ודיי ממבט ראשון התחלתי להרגיש אליה משהו, אבל לא אמרתי לאף אחד...
לאט לאט התחלנו לדבר יותר וכל החברים שלה ושלי פתאום הפכו להיות זוגות... ולא כל כך אהבנו את זה
והיא כל הזמן אמרה לי שהיא נגד זוגות בגיל הזה...
והיינו מדברים פעם ב... ואז שנינו הפכנו למדריכים של אותה קבוצה וזה גרם לנו לדבר יותר, וגם הרגשות שלי אליה שמעולם לא נעלמו, התגברו...
ובכלל בחודש האחרון יצא לנו להיפגש הרבה לבד, ודיברנו על דברים יותר פרטיים...
וזה הגיע לנקודת השיא כשפתאום אנשים חושבים שאנחנו ביחד, בין אם זה בצחוק או ברצינות, ואני די בטוח שהיא בכלל לא רוצה שנהיה ביחד ולי די ברור שאני רוצה...
אבל אתמול בלילה יצאנו כולנו למימונה בעיר אחרת עם כמה אנשים קצת יותר גדולים מאיתנו, וראיתי שכמעט כולם זוגות דביקים כאלה... וכשאני חושב על זה, הם לאט לאט מתרחקים מהחברים שלהם רק בשביל להיות ביחד, מוותרים גם על עצמם בנקודה כלשהי ומשתנים(לטובה ולרעה)...
ועד עכשיו, כל פעם שאנשים החליטו שהם בזוג זה רק פגע כי פתאום הם התרחקו ונעלמו, ואפילו ניתקו קשר עם החברים/ות הכי טובים שלהם...
ואני רוצה להאמין שאם אני אהיה חבר שלה זה לא יהיה ככה וזה רק יעשה לנו טוב אבל אני לא יכול להתעלם מכל מה שקורה מסביב...
ובכלל, אני אפילו לא בטוח שהיא רוצה להיות חברה שלי
ואני פשוט משתגע וחושב רק על זה בזמן האחרון כי יש הרגשות שלי אליה רק מתגברים והמחשבות שלי נגד רק מתחזקים
וזה גורם לי להיות עצבני ואני מפחד שבסוף אנשים יפגעו ממני...
ולכן, אם באמת קראתם עד לכאן... מה אני צריך לעשות?!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות