יש מישהי בצבא שמאוד מוצאת חן בעייני. למען הגילוי הנאות, בהתחלה כשעוד ממש התקרבנו לא היה לי מושג שיש לה חבר (כבר כמעט 3 שנים). היא בקושי מדברת איתי עליו, רק שממש אין ברירה , כמו אם למשל אני שואל אותה מה היא עשתה הסופש ועם מי. אבל היא בחיים לא תתחיל שיחה ותספר לי על חבר שלה. יותר מזה, אני בטוח שלא טוב לה איתו(יש מצב גדול שאני טועה והיא הכי מאושרת בעולם) אבל ממה שאני מבין ממנה..אין שם אהבה גדולה יותר מדי..
כבר הרבה זמן שאני לא מפסיק לחשוב עליה ואני אוכל עם עצמי כאפות וסרטים שהיא איכשהוא גם בעניין. קשה לי לעבור הלאה מבחינה רגשית, מרגיש תקוע לגביה.
השאלה היא: האם לדבר איתה, כלומר לספר לה מה שאני מרגיש? ברור לי שזה 90% יהיה לא ו"יש לי חבר ואני אוהבת אותו" אבל אני רק חייב לקבל את הלא הזה לדעת שלא יהיה ושאין בינינו כלום ושהכל רק בראש שלי ושאני יכול להמשיך הלאה באופן סופי. מעדיף לדעת שניסיתי ונכשלתי מאשר לחיות עם עצמי במחשבה שיש מצב שפספסתי פה משהו..נכון שדיי עניתי לעצמי כי אני באמת דיי סגור על מה לעשות אבל אני חייב התייעצות אחרונה, איך לעשות את זה? מתי? מה להגיד ? והאם בכלל זה באמת רעיון טוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות