אני לא ילדה שאוהבת מלא חברות וגם אם רציתי אין לי. יש לי שמונה הכי טובות. ולצערי גם היחידות . כל השמונה החליטו פתאום ללכת לים. כמה ימים לפני היה לי נקע והוא עדיין כואב אבל לא אמרתי כי אני פשוט כזאת (לפחות ככה אמא שלי אמרה) שאני מוותרת על עצמי יותר מדי כדי שלחברות שלי יהיה טוב. אני לא רציתי ללכת כי יש שם ילדה אחת שכל הזמן יורדת עליי .אני לא יודעת אם היא שמה לב או לא. אבל אני כבר לא מחשיבה אותה בתור חברה . לחברה הכי טובה שלי לשעבר יש אותו מקרה כמו שלי היא לא רוצה לבוא כי היא שונאת שם מישהי (זו לא אותה ילדה) היא אמרה שהיא תבוא אם אני אבו .התייעצתי עם אמא שלי. ומסתבר שהיא אפילו לא הרשתה לי ללכת. ברוב טמטומי אמרתי לחברה הכי טובה שלי כבר שנתיים בהודעות שאני הולכת לזייף מחלה ואם היא רוצה אז שלא תלך . כי אחרי הכל היא אמרה לי שהיא לא הולכת אם אני לא הולכת. הלכתי לישון קמתי ודיברתי איתה בהודעות חשבתי היא לא הלכה ורציתי לדבר איתה על איזה משהו. פתאום אני רואה קללות על ההודעה ורואה שזה מחברה אחרת כי היא ציינה את השם שלה. .... וזאת אמורה להיות כביכול הילדה שהיא לא סובלת אז. בקיצור היא תספר לכולן ועכשיו כולן חוץ מאחת עם שכל הולכות לשנוא אותי כי היא סוג של תוביל אותם עכסיו. ואני מרגישה כל כך מטומטמת שאני אפילו כותבת את זה כי זה נשמע ילדותי אני מקווה שתענו לי כי באמת כואב ואני לא יודעת איך להסתכל להם בעניים עכשיו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025