אני יושב ומוציא את כל מה שבלב , שמי צחי ת"א , המסגרת של הבית ספר לא פשוטה בשבילי לאורך כל חיי , תמיד הייתי השונה , המוזר , הדחוי , אלוהים בירך אותי באוזניים גדולות מהממוצע , "גדולות מאוד" שקשה שלא להבחין בהן " גם ממרחקים" , כל יום כשאני מגיע לבית הספר אותו סיפור מתחיל , המילים הפוגעות , הדחקות על חשבוני , ההשפלה , מעשי הקונדס , אין רחמים , אין צדיק בסדום שנמצא בצד שלי , שמגן עליי , שמנחם אותי , אני לבד מול כל העולם , תמיד זה "אוזני דמבו " , " וזהירות המטוס נוחת " , ועוד שלל רבים ומגוונים , גם הבנות מצטרפות לחגיגה והן אפילו יותר יודעות לפגוע לעומק הלב , אני לא רוצה להיות כמו ואן גוך ולחתוך אותם , מה אפשר לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות