לעזוב הכל כי אני בגיל ההתבגרות וזה יעבור
אני לא אוהבת את החיים שלי.
תמיד חשבתי שמוות זה דבר טוב. או יותר נכון, התאבדות. אני חושבת שאם אדם הרג את עצמו כי הוא רצה בזה, אז זה דבר טוב.
אחד החברים שלי אמר לי שהתאבדות זה לא דבר טוב ועדיף לחיות את החיים מחדש מאשר לעזוב הכול.
לפני כמה ימים ידיד שלי ואני החלטנו לעשות משהו מצחיק והיינו ביחד ליום. כן, כן, רק ליום אחד ולא בקטע של לנסות ולראות אם אנחנו מתאימים. הוא מאוהב במישהי אחרת. אבל בכל זאת זה היה מצחיק וכיף. אני לא מאוהבת בו אבל היה לי כיף שקיבלתי ממנו יחס מיוחד ליום אחד.
אני חשבתי על זה ובאיזה שהוא מקום.. אני רוצה חבר, אני רוצה שיהיה לי עם מי לצחוק ואל מי לבכות כשקשה לי ואני מרגישה שהחברה הכי טובה שלי לא הכי האדם המתאים בשביל זה. אני לא מאוהבת אבל אני אשמח להכיר מישהו. אני כל כך רוצה שיהיה לי מישהו שיראה איתי סרט וילך איתי לאכול וידבר איתי. לא משהו קיצ'י אבל משהו כיף. הרגשה נעימה.
אבל יש כמה בעיות..
1. אני לא יפה! אני לא אומרת שאני מכוערת. אבל אני לא יפה!
2. הרבה אמרו לי שאני פרנואידית כי אני תמיד חושבת שכולם שונאים אותי וכולם נגדי.. אז נכון, לא כולם מכירים אותו אז איך כולם יכולים שנוא אותי? אבל אני פשוט לא חושבת שמישהו מסוגל לאהוב אותי.
3. אני לא חושבת שמישהו בגילי באמת ירצה קשר כזה... אני יודעת מהידידים שלי שהם לא בנויים כל כך לקשר בגיל 13/14 כי זה כאילו מפגר כי.. מה כבר אפשר לעשות? תכלס, לפי החוקים במדינת ישראל אסור אפילו להתנשק לפני גיל 14. לא שזה אכפת למישהו. אבל אני לא מחפשת כל היום רק אהבה ונשיקות.. זה פשוט יוצא שחברות בגיל 13 היא כמו עם חברים הכי טובים ו... לא יודעת.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025