אני נמצאת ברגע משבר בחיים שלי, מצב שאני לא רוצה לפעמים לחיות, אני אותה ילדה פגועה שבורה רגישה חסרת ביטחון. שהעריכה הכל מהגבר שלה גם אם לא נתן לי ״מספיק״ ובתוך תוכי זה הספיק, רק היה לי המון אושר איתו וחיבור.
אני שואלת את עצמי כל פעם מה עשיתי לא בסדר, נתתי את כל כולי מלא אהבה, הפחד לאבד את הדבר היחיד שהיה לי טוב.
הוא הלך, לא ברור למה ואיך בדיוק גרמתי למצב הזה כי רק נתתי ואהבתי וניסיתי. אין הערכה או שפשוט הייתי סתם בן אדם.
שנתיים עם בן אדם שאני אוהבת, שלא מסוגלת להיות בכלל עם בנים אחרים ורק הייתי גאה שיש לי אותו.
ופה זה נגמר ובתוך תוכי אני עדיין מרגישה אותו דבר שקשה לי להתחבר לבנים שהוא הגבר היחיד שהספיק לי.
מה שהבנתי ממנו זה ״ירד לי״ ״לא רוצה מחויבות״.
אני יודעת שהוא השתנה לאחרונה מעשן שותה וכאלה.
לא לחצתי מידי ניסיתי לתת לו את הספייס שלו. אבל היו ימים שהתגעגעתי והיה לו קשה לתת לי את האהבה הזאת.
בעיקרון נתתי תלב והלב נלקח.
עכשיו מה עושים? מה עושים שפתאום רואים שיש לו מחליפה, שיש לו מישהי שהוא פתוח איתה. שכבר אין אותי וזהו הוחלפתי.
זה נגמר אז הא?
אני רואה אותם ביחד, שיכורים, רוקדים.
נשבר לי הלב כל פעם. עבר כמה חודשים מהפרידה ועדיין ״לא משחררת״
הפחד שלי שיגיע היום ויהיה לו מישהי אחרת לאהוב. ותמיד אשאל מה היא טובה יותר ממני.
בטוחה שנתתי הרבה יותר לא יכולתי לוותר עליו אז איך כלכך קל לוותר עלי?
איך לשחרר מהכל? חאלס עם ״זמן מרפא הכל״
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות