היי לכולם
בזמן האחרון מטריד אותי הנושא הזה של חברים ובכלל.
לפי מה שראיתם בכותרת, זה מרגיש לי כאילו חברים טובים שבאמת אפשר להיפגש איתם ולדבר איתם באים רק מהתיכון. המעגל החברתי שלי לא גדול כל כך אבל יש לי חבר אחד ממש טוב שאני מסוגל לדבר איתו על הכל, אחד טוב מאוד (שניהם לא מתים אחד על השני...) והשאר חברים כאלה לא מי יודע מה ככה שיוצא שאני לא נפגש הרבה עם חברים או מבלה וזה מאוד חסר לי... אני בן אדם חברותי וחשוב לי שיהיו לי חברים אבל המציאות שלי כרגע מבחינת המסגרות פשוט לא נותנת לי אפשרות להכיר אנשים שאני מתחבר אליהם, בזמן שאני רואה את כולם מבלים עם חברים.
אולי זה בגלל אח שלי הגדול, אני רואה אותו יוצא וכל זה רק עם חברים מהתיכון, למרות שנראה לי שזה בגלל התפקיד הלא משהו שיש לו בצה"ל שכולל אנשים פחות נחמדים (בגלל זה אני רוצה להיות קרבי או משהו נחשב שכולל אנשים ברמה).
אולי זה בגלל המחשבה שיש לי שפשוט אנשים מעדיפים בזמן הפנוי שיש להם להיות עם החברים הישנים והטובים ולא יפתחו לאנשים חדשים (תקנו אותי אם אני טועה בקשר לזה).
בכללי אני מרגיש שאם המעגל החברתי שלי בתיכון לא היה משהו, הוא ימשיך לא להיות משהו גם בעתיד כי יחסרו לי חברים מהתיכון.
אשמח מאוד אם מישהו יעודד אותי, יתן לי דוגמא מהחיים הפרטיים שלו או אפילו הכי מעודד זה מישהו שחווה מצב כמו שלי ופתר אותו.
הנושא הזה מאוד מטריד אותי בזמן האחרון לכן אשמח מאוד לעזרה מאנשים עם ניסיון.
תודה רבה מראש לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות