זה יותר פריקה מאשר שאלה אז אתם לא חייבים להגיב. כמובן שאין לי שום כוונה להתאבדות או פגיעה עצמית אז אל תבינו לא נכון מהפריקה הזאת.
אז אני בן 21, חייל לקראת שחרור. אתם יכולים להגיד שאני עוד צעיר ולא התחלתי את החיים... אבל זה לא סותר את איך שאני מרגיש.
כל החיים אמרו לי שאני טיפוס חכם, יש לי מוח חד וכו', ואני באמת לא מצליח להבין למה. נכשלתי בכל הבגרויות שלי למרות שנורא ניסיתי ונאבקתי... אז איך לעזאזל אני אמור לעשות תואר ולמצוא עבודה נורמלית ולהתקיים במדינה הגם ככה קשה הזאת?
בנוסף לזה שתמיד היו לי קשיים חברתיים ובצבא בכלל, מרוב השקרים אני עוד מעדיף להיות לבד. ראיתי כלכך הרבה אנשים שסמכתי עליהם ובסוף נגעלתי מכמה שהם צבועים ושקרנים... לא סובל אנשים!!! אי אפשר לסמוך על אף אחד, פשוט אף אחד!!!
אפילו עם ההורים לא הסתדרתי מעולם... אני פאקינג אהיה אפס מאופס ובודד עד יום מותי, ואל תנסו לחרטט אותי שלא כי אני מכיר את עצמי ויודע שלא יצא ממני כלום... אוף, למה החיים האלה חייבים להיות כלכך קשים....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025