שלום לכולם.
הבעיה שלי היא קצת מורכבת אבל מאמינה ששכיחה.
כבר מהגן ידעתי שאני שונה, ובגיל 13 כבר הבנתי שאני אוהבת בנות. למרות שבמהלך החטיבה והתיכון היו לי "קראשים" על בנים, אבל שום דבר לא יצא מזה. התנסיתי עם בנים בגיל 19 לראשונה, אבל זה לא החזיק כי לא נמשכתי לבחור שהייתי איתו. החלטתי שאני מפסיקה להילחם בעצמי ולהכריח את עצמי להיות עם בנים, כי אני כנראה פשוט לא נמשכת אליהם.
עם זאת, קרה לי לא פעם שנדלקתי על בנות, פנטזתי עליהן בסיטואציות מיניות, או לא הפסקתי לחשוב עליהן והייתי מאוד קנאית להן.
אני יכולה להגיד גם שבנים שנראים טוב ושריריים מושכים אותי קצת, אבל לא קרה לי שרציתי להיות עם גבר כמו שקרה לי עם נשים.
אבל... לאחרונה פגשתי מישהו מדהים ביופיו, ומצאתי את עצמי במצב שאני לא ישנה בלילות מרוב שאני חושבת עליו. אני רוצה אותו כל כך כמו שבחיים לא רציתי מישהו, אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש.
אז מה קורה לי?
אני מכירה את המושג ביסקסואליות, אבל זה באמת קורה? זה אפשרי להימשך פיזית ורגשית לשני המינים? אני כל כך מבולבלת שאני אפילו לא יכולה לתאר במילים.
ואיך מספרים להורים? הם חושדים כבר כמה שנים טובות, אבל אני כל הזמן מכחישה. חשוב לציין שאני באה מבית שאסור אפילו להזכיר בו את המילה "גיי".
אז איך מתמודדים איתם?
אשמח לכל עצה שהיא.
תודה מראש!
מיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025