כלום, את מאכילה את עצמך סרטים.
היי, ב2014, בצוק איתן אח שלי נפצע בכתף מכדור... פציעה קלה, אבל כשקיבלנו את השיחת טלפון על הפציעה ישר עברו לי מחשבות של אין לי אח יותר אין לי אח בכור יותר...
הוא ניצל. לא הייתה שמחה כמו זאת שאפילו הניתוח לא היה דחוף, בנס הוא ניצל.
אבל הוא חתם קבע לשלוש שנים נוספות... מאז תוקפים אותי חלומות שהעבודה שלי לבגרות במחול (בכיתה יב׳ כרגע אני בי׳), תהיה תמונה גדולה שלו על הבמה עם שנת הלידה ושנת הפטירה, אני נכנסת עם ורדים, השיר שברקע My Immortal, ואותה כוריאוגרפיה כל פעם.
כל לילה מחדש, אותה סיטואציה, אותו השיר, אותה כוריאוגרפיה ואותו כאב.
פרנויה שלא עוברת לי, אני לא רוצה ללכת להורים עם זה כי אם הם עברו והוא בעצמו עבר עד לרמה שהוא חתם קבע למה אני עוד שם?
אני לא רוצה פסיכולוג, ואני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שעזרה חיצונית לא תתרום, כי אף אחד לא יבין אותי. אף אחד לא יבין איך זה לחלום על המוות של האדם הכי קרוב אליך, ושכל חלום הכל אותו דבר...
זה אומר משהו? או שאני פשוט פרנואידית והיסטרית?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025