אני בן 20, כרגע בצבא, ג'ובניק מת שלא עושה משהו חשוב או משמעותי.
קראתי ספר שחלק מהתובנות שלי ממנו, היו שהבעיה הכי גדולה של אנשים זה שהם משקרים לעצמם ולרגשות שלהם.
אני חושב שעד לפני חצי שנה חייתי בהכחשה לגבי המצב שלי בחיים. עד לפני חצי שנה הכחשתי שאני מרוצה ממה שיש לי ומי שאני.
אני שם את הקלפים על השולחן: אני לא חכם במיוחד, ממוצע וזהו. אני גם לא הכי חתיך, ממוצע וזהו. אין לי הרבה כסף ואני לא באמת טוב במיוחד במשהו.
אבל כל אלו זה מה שיש ואין לי איך לשנות אותם, לפחות לא בזמן הקרוב.
מה שהכי מפריע לי זה שאף פעם לא היה לי חברה או קשר.
יש לי כמה חברים טובים, אבל אני אומר את האמת כי רק פה אני יכול, אני מתבייש בהם ואני מתבייש ללכת איתם לבלות, בת'כלס יכול להיות שהם מרגישים את זה גם, אבל אנחנו תקועים אחד עם השני.
אני כותב את זה ביום שישי בערב ,בזמן שאני נשאר בבית, כי בזמן הזה, זה הכי מורגש.
אני לא מרוצה מהמצב שלי. הלוואי והייתי יכול לעשות ריסטרט ולהתחיל את גיל ההתבגרות מחדש, כי כנראה משהו שם התפקשש...
למען הסר ספק, אין לי שום מחשבות רעות או אובדניות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025