יש לי בעיה שאני לא מסוגלת להיות קונפורמיסטית. זה יפגע בי בחיים?

שלום, שמי שי ואני בת 13. נגיע לעיקר- מעולם לא הייתי הילדה הכי מקובלת, מעולם לא הייתי הכי יפה, מעולם לא הייתי הכי חכמה בקיצור המלכה הזאת של השכבה. החיים בבית הספר ממש לא קלים לי, פוגעים בי הרבה מילולית ולפעמים אפילו פיזית גם בבית ספר ואחריו הייתי מקבלת הודעות של איומים קללות ואפילו הסירו אותי מקבוצות, במשך שנתיים הייתי במין חרם השיא היה בכיתה ז׳- שם זה נגמר עם משטרה ועכשיו אני בכיתה ח׳ ולא השתנה ממש. אני ילדה מאוד נחמדה ואני פה בשביל כולם. אני מאמינה שנתינה היא דבר חשוב והיא מעודדת אותי עם תקווה וביטחון לחלומות שלי למה? בגלל שלדעתי נתינה היא לתת ולתת ובסופו של דבר אני עושה טוב לעולם ואני בטוחה שהטוב הזה יחזור אלי. אני מאמינה שיש לי את הדרך והמטרה שלי ואין דבר שעוד לי על ״המסלול״ מלבד אני ואני הכי הרבה יודעת על עצמי שאם אני רוצה- אני אעשה הכל. אבל תמיד שאני באה לבית הספר כל הביטחון שלי נופל, אני מרגישה כאילו משהו שולט באופי שלי, ילדים צוחקים עלי ויורדים עלי אומרים לי שהחלומות שלי הם לא אפשריים ושאני חיה בסרט, תמיד גומרים לי להרגיש בתסכול זה ממש מבאס אותי. אני לא מוצאת אפילו ילד אחד בשכבה שבאמת רוצה או רוצה להיות חברים שלי. ניסיתי להתחבר לכולם (אנחנו לא הרבה, 160 ילדים) רובם הולכים עם הזרם ועושים עלי חרם השאר לא רוצים להכיר אותי בכלל ועוד חלק קטן שאפילו מפחד ממני כי אני נחשבת לילדה מאוד לא מקובלת בשכבה מה שיכול להוריד להם את ה״מוניטין״ אני מתפללת ליום שהגלגל יסתובב מעולם לא קיבלתי הרבה אהבה ואמונה מלבד ההורים שלי ואני באמת זקוקה לחיבוק.

הרבה אומרים לי שאני יפה, זה מאוד מחמיא לי אני באמת לא יודעת מה לענות, אני לא ממהרת לדעת מה מקובל היום, אני לא שומעת את כל הססטיק ובן אל, אני מאוד אוהבת את נירוונה, רד הוט צילי פפרס, רובים ושושנים קצת מטאליקה ורדיוהד, טופאק, דר דרה, וגם קצת ביונסה דיוויד גואטה ועוד רשימה שלא נגמרת..
אני גם אוהבת אקסטרים, עשיתי כבר צניחה חופשית, באנג׳י, סקי מים, אומגה, סנפלינג ויש לי חלום לעשות באנג׳י מגובה חמישים מטר;)

תיזהרו! אני גם אוהבת חיסונים:) (חחח אני רצינית)

אני באמת לא יודעת מה עובר עלי, לא יודעת אם אני באמת צודקת או טועה כי יש המון דעות בעולם, אני מאוד סקרנית וכבר ממש רוצה ללכת בדרכים שלי לחלומות שלי, אבל אני רוצה להנות במהלך כל היום ולא רק בבית לבד עם אמא שלי והאבא החורג.. אשמח לתגובות ממכם רק בבקשה- אל תגידו לנסות לחקות אותם עם כמה שניסיתי הבנתי שאני לא מסוגלת להיות מולכת, קשה לי להיות שפוטה או לא להראות את הדעה שלי, יש בי מעט חוסר ביטחון ואולי אני לא כזאת חזקה אבל אשמח לחיבוק מכם כי אני לא מרגישה את זה הרבה, במיוחד לא בבית ספר שיש לי חרם כבר שלוש שנים.