היי, אז אני משוחררת 10 חודש ואני באמצע עבודה מועדפת.
דווקא עכשיו בגיל 21 נכנס בי דרייב ללכת ללמוד אחרי שכל השנים האלה בכלל לא רציתי לשמוע את המילה הזאת.
אני מעוניינת ללמוד תואר ראשון במדעי במחשב ויש כמה בעיות.
1. אין לי בגרות מלאה (חסר לי תנך)
2. הציונים של הבגרויות ברצפה! הכל 60
3. אני לא בנאדם של מתמטיקה! גם לא חשבון. לא משנה כמה ניסיתי כמה ישבתי וחרשתי, אני ומספרים לא הולך ביחד. ויוצא שבעבודה אנחנו צריכים לספור דברים וכשכולם סופרים בשנייה ומחברים, לי לוקח לפחות דקה להבין מה חישבתי. זה גורם לי להרגיש מטומטמת! זה ככה היה גם בצבא.. התעסקתי עם ספירות של דברים ומספרים ותמיד הייתי מוציאה מחשבון על שטויות 18+6 כל מיני כאלה, וזה תמיד היה מלווה במבטים מוזרים! עד היום!
התחלתי לחשוב על שיפור בגרויות, אני רוצה לשפר אנגלית ל5 יחידות (הייתי 4) ומתמטיקה ל4 (הייתי 3). זה אפשרי? אני אוכל לשלב את זה עם עבודה במשרה מלאה? תנך כבר החלטתי לא לעשות. זה סתם יהיה לשבור את הראש ועדיף לי לשבור את הראש על מתמטיקה מאשר 2 שהם קשים.
אני מרגישה שבזבזתי כלכך הרבה זמן, ושאני עוד הולכת לבזבז בגלל ההשלמות האלה! תואר לוקח 3 שנים ללמוד! ומה שאומר שאני מתחילה שנה הבאה כשאני כבר בת 22 כשאני אסיים אותו אני אהיה בת 25!! מה שיכולתי להתחיל אחרי השחרור ולסיים אותו בגיל 23/4.
אני מגזימה? אני מרגישה שזה פשוט מטריף אותי! למה דווקא עכשיו ירד לי האסימון?? העיקר אמרתי לכולם ״אל תדאגו לי אני אסתדר, אני לא צריכה את זה״. מה חשבתי לעצמי?
יש כלכך הרבה דברים שאני רוצה לעשות וללמוד ופשוט אין לי זמן לכלום זה פשוט משגע אותי!
יש לציין שאני רוצה את התואר הזה כי לא מצאתי משהו אחר שאני אוהבת וזה תחום שאני מתעסקת בו מאז שאני קטנה, וזה גם מה שלמדתי בתיכון, אז זה קצת יותר מוכר למרות שאמרתי לכולם שאין מצב שאני אעסוק בזה.. אבל אין לי כלכך משהו אחר ללמוד..
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות