שלום לכולם , מקודם חזרתי הביתה עם החברים ברגל מבית הספר ובדרכי עבר לידינו אדם מבוגר , אז אני אמרתי לאחד החברים בלחש שהוא מזכיר לי קצת את בן גוריון (בגלל עיצוב השיער המרשים) ויש לציין שאמרתי זאת ללא שום כוונה לפגוע באותו אדם או להעליב אותו חלילה , ומסתבר שאותו אדם מבוגר שמע אותי ככל הנראה ורק כשהתרחקתי הסתכלתי חזרה לכיוונו וראיתי שהוא הסתכל עליי והמשיך בדרכו .
עכשיו חזרתי הביתה וכל הדרך חזרה הביתה חשתי בחרטה גדולה שאולי אותו אדם הבין אותי לא נכון ואולי נפגע .
אני מאוד מאוד מצטער ועשיתי טעות שלא נגשתי לאותו אדם אחרי שהתרחקתי כי לא חשבתי שהעלבתי אותו אם במידה וכן רק אחרי זה ירד לי האסימון שאולי הוא נפגע.
המצפון שלי מאוד מכאיב לי עכשיו ואני באמת מצטער כי זו לא הייתה כוונתי בכלל זה בן אדם שיכול להיות בגיל סבא שלי , תמיד אני אוהב לצחוק ,לשמח ולשמוח עם כולם והפעם כנראה שהגזמתי , אז אני מנסה להגיד לעצמי שטעות לעולם חוזרת ושאלמד לשמור את הדעות שלי לעצמי ולא לשתף דברים שלא מכבדים אותי ואת האחר.
מה אעשה עבור המצפון שלי ? הוא נורא חורה לי ואני נורא מרגיש אשמה ועצבות.
תודה למי שקרא יום מקסים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות