"הגבול בין האהבה לשינאה מאוד דק" - לא האמנתי בזה עד שניתקתי כל קשר מהחבר הכי טוב שלי שניסה להרוס אותי - ואז התאהבתי בו. מה עושים?!?!
אספר ממש בקצרה.
היה היה חבר הכי טוב.
הכרנו בכיתה ז, התחלנו לשמור על קשר. כיתה ח היינו ידידים טובים ובכיתה ט כבר הגדרתי אותו אח שלי.
הוא שמר עליי ואהב אותי ודאג לי וצחק ועודד ועשה כל מה שהייתי צריכה ומעבר
אבל אז רבנו.
ריב דבילי קטן הוביל לריב ענק
שהוביל לעוד המון ריבים קטנים, המון צביעות ופיצוץ ענק בסופו של דבר
היום אנחנו אפילו לא מסתכלים לכיוון של השני. אין בינינו שום קשר.
כל החברים שלי אלה חברים משותפים שלנו
אנחנו באותן קבוצות ואנחנו לומדים ביחד... אבל שום קשר.
אני שונאת אותו. אני יודעת שאני שונאת אותו.
גם כולם אנרו לי שזה בסדר - הוא היה זוועתי אליי בתקופה ההיא לאף אחד לא מגיע יחס כזה. טוב שנפטרתי ממנו.
אבל עכשיו כל פעם כשאני מסתכלת עליו, אני מדמיינת דברים, וגם עולים לי זכרונות. כי כשעוד היינו בסטיז אז במבט שני ניראנו כמו זוג.
הוא נהיה גברי יותר, חתיך יותר, והוא נחמד לכולם (חוץ ממני. כי אנחנו שונאים אחד את השני)
אני די מתאהבת בו. אני כל הזמן חושבת על "מה אם" ועליו ועליי וזה מזעזע אותי!
אני רוצה לא לראות את הפנים שלו אבל אני גם רוצה לנשק אותו ולומר שאני אוהבת
להשלים איתו בעצמי ולחזור להיות החברה הכי טובה, או שבעצם להשלים איתו בכלל- זה לא אופציה מסיבות שלא אפרט.
מה אפשר לעשות??