שלום לכולם אני בת 16 , ובזוגיות כבר כמעט שנתיים. אני אוהבת את בן זוגי מאוד!,הוא הראשון שלי. הוא בן אדם מדהים שהוציא אותי ממצבים קשים, הוא הבן אדם הראשון שאמר לי "אני אוהב אותך" (כן,כולל הורים).
אני חייה בלי אבא מגיל קטן והוא פשוט משלים הכל,אם זה יחס ומילים יפות,אם זה אהבה וחיזוקים כשצריך.
הכל היה מושלם עד שהכרתי אותה.
היא הרסה אותי,היא גורמת לי לבכות,אני אוהבת אותה!.
היא גם בי כמוני,אך מאוהבת במדריך שלה או משהו ,וזה משגע אותי!!!!.
עכשיו שתבינו היא לא יפה,או מקובלת, היא פריקית שלובשת שחור וחותכת את עצמה(אותם מצבים שהייתי ותודות לחבר יצאתי מהם).
היא כל כך תמימה ועדינה,רואים בעניים שכואב לה, ואני מצידי רוצה להיות שם כדי לנגב לה את הדמעות,ולהוציא אותה משם.
אני יפייפיה שלא חסר לה דבר(כולל אהבה), אבל היא כל כך מורידה אותי עם האדישות שלה, ושלא תבינו לא נכון אמרתי לה את שעל ליבי, והיא מצידה חושבת שאני משקרת.
הבעיה היא שיש לי את בן זוגי היקר שאהבתי אליו לא ירדה כלל וגם לא תרד!,אומנם סיפרתי לו אך הוא עדים בשוק ולא יודע מה לעשות.
אני יודעת כבר מה רובכם יגידו :"מעין לך לדעת שאת אוהבת נשים?" אז רק שתדעו שתמיד אהבתי אפילו מגיל קטן מאוד!.
אני לא יודעת מה לעשות היא הורגת אותי ...ויותר הורגת אותי המחשבה שאהובי מתוסכל ולא יודע איך להגיב.
מה עליי לעשות? לשכוח אותה אף על פי שזה לא אפשרי?להפרד מבן זוגי כדי לא להכאיב לו למרות שזה יכאיב לו יותר? להיות במערכת יחסים עם שניהם למרות שזה נשמע מגוכך ועלול ליצור מצב לא נעים בין השניים?
אני מתוסכלת בבקשה עיזרו לי!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות