התחלתי תואר שאני לא שלם איתו, כרגע סובל בלימודים, האם לתת לזה צ'אנס?

היי חברים :) התחלתי תואר במסגרת תכנית מצטיינים באחת האוניברסיטאות בארץ. לא עשיתי את זה בלב שלם והלכתי ללמוד את זה לא מעט בגלל לחץ של ההורים שאמרו לי שזו תכנית מצטיינים, שזו הזדמנות שלא תחזור (כי התקבלתי ממש על הקשקש) וכו'. הם מאוד הישגיים. בשביל ההגינות אני אגיד שבהתחלה אני זה שנרשמתי לתואר הזה בלי לדבר איתם בכלל, הם בכלל לא הכירו את התכנית הזאת, אבל מרגע שהם שמעו שאני רשום אליה הם היו בעננים, ואז כשבחודשיים לפני תחילת התואר התחילו לי הרבה ספקות לגביו, והעליתי רעיונות ללמוד משהו אחר או לדחות את הלימודים בשנה, הם כל פעם שכנעו אותי אחרת. אז בסוף הלכתי על זה.

המצב הנוכחי הוא שאני מאוד סובל בלימודים. אני קם כל בוקר ללמוד לא מתוך תשוקה אלא מתוך פחד ואילוץ, אני גם לא מת על האוניברסיטה שאני לומד בה ואין לי שום מושג איך הגעתי למצב הזה. אני מרגיש אפס שלא היה לי מספיק עמוד שדרה, שלא עמדתי בלחץ של ההורים ושלא הלכתי אחרי הלב שלי ועשיתי באמת מה שאני רוצה. בנוסף, לא יודע אם יש קשר בין הדברים – אבל מצב הרוח שלי הידרדר מאוד והתחלתי ללכת לפסיכולוג. אין לי ספק שבדיעבד - לא הייתי נכנס ללימודים, בטח לא הלימודים האלה, בשלב הזה. ללמוד משהו תובעני כשלא שלמים איתו - זה לא קל בכלל. עלו לי כמובן רעיונות של להפסיק את הלימודים, להקפיא אותם או להחליף חוג למשהו אחר.
מצד שני, אני גם לא רוצה להיות פזיז. לא רוצה לעזוב את הלימודים (או להחליף אותם) בהחלטה של רגע ואז להתחרט על זה, רוצה לתת להם צ'אנס אמיתי.

כרגע אני נמצא במלכוד. אני נמצא במסגרת שאני לא אוהב, ומצד שני פוחד להתחרט במידה ואצא ממנה (אמרתי לעצמי שאתן צ'אנס לפחות עד סוף הסמסטר). אני כמובן לא מבקש מכם להחליט בשבילי מה לעשות – בסופו של דבר אני צריך ללכת לישון עם ההחלטה. אבל הייתי רוצה לשמוע דעות נוספות של אנשים, זוויות אחרות להסתכל על הדברים, סטודנטים/בוגרים שגם חוו אותם דברים... מה אתם אומרים על המקרה שלי?

תודה רבה מראש! :)