היי , רציתי לספר לכם על החיים שלי כיום.
אני נמצא במצב שאני כבר בן 23 ואני מגיע מהעולם החרדי, ואם הייתי ממשיך שם זה היה נפלא - אישה טובה, ילדים, בית, לא צריך לעבוד, וכו'.
אבל כעת אני נמצא במצב שאני גר לבד, שוכר, עובד,ואין לי בגרות, ודי קשה לי בחיים בגלל המעבר בין העולמות, לא מוצא את עצמי.
אני די מבולבל מכל המצב שלי, אני רציתי להתחיל לימודים דרך מכללה חרדית אבל הפסקתי כי אני כבר לא חרדי ולא רציתי לשקר עליהם, הכל שם היה מסובסד, ועכשיו אני צריך להוציא בגרות לבד וכו', ואין לי כוחות לזה.
האמת, המצב שלי לא כל כך טוב, כי אני לא מרוצה מהמראה שלי, הביטחון העצמי היה יותר גבוה כשהיתי בעולם החרדי, וכעת אני מרגיש פחות טוב.
קשה להסתדר, כל דבר נראה שונה.
כיום אני עובד בעבודה 8 שעות. אני חושב לעבוד בעוד עבודה 8 שעות, כדי 'להודיע', זאת אומרת להראות לעצמי שאני לא יכול לשכב במיטה חצי יום אלא שאני חייב לקום! לעשות! ואם אני לא לומד כי אין לי כוח אז לפחות שאעבוד! שאחליט - או עבודה או לימודים או להתאגרף מצידי - העיקר לקום בבוקר ולהיות בפעילות ולצאת מהבוץ, מתוך מטרה לצאת מהבוץ. אני באמת לא רואה דרך אחרת לצאת מהמצב אלא אם כן אקום כל בוקר ב5 ואלך לישון ב12.
אני חייב את זה, לפני שיקרה משהו רע.
אני רוצה עוד חודש לטוס להונולולו, כי זה הקצה השני של העולם, במחאה על זה שאני בן 23 ונתקעתי, לא הייתי מעולם עם בחורה, אין לי דרך להכנס ללימודים, החיים שלי תקועים ואני ממש מפחד, אני רוצה להלחם! לקום ולעבוד קשה כדי לצאת מהמצב הזה, ולטוס להונולולו.
רק רציתי לשאול כאן האם אתם חושבים שהדרך חשיבה הזאת נכונה ? כי באמת יש לי תחושה עזה שאם לא אפעל כך יהיה לי רע מאוד ומצבי רק יחמיר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות