אני מסיים בקרוב דוקטורט. ואחרי זה אשרת השהייה שלי פגה ואני צריך לחזור לישראל.
ואני מבקר לעתים בישראל כי המשפחה שלי שם. אז כל פעם להיות בארץ יותר משבוע רצוף גורם לי לתסכול!
זה ממש נורא לחזור שוב לתנאים האלא של תחבורה גרועה ולא אמינה. של חניות סגורות יום וחצי בשבוע, של מחסור בתחבורה לילית נורמלית. ועוד ההורים שלי גרים בקריית אתא שזה אומר גם אין אפילו פאב אחד שאפשר להגיע אליו בשישי בערב בלי מונית.... בטוח אני אברח מהחור ההוא לתל אביב כמה שיותר מהר. אבל גם תל אביב זה תסכול. הבנתי שעכשיו גם הולכים לסגור את תל אביב בשבת.
וגם פעם שעברה הייתי בתל אביב ונתקעתי בפקק באוטובוס! כאילו: ממש. פקק שאוטובוס עומד בו. כבר שחכתי שיש דבר כזה. רכבת חשמלית נחשב ללוקסוס שיבוא כשבאירופה כבר יהיו מכוניות מעופפות.
זה כל כך מתסכל אותי. אני גר בעיר עם אוכלוסייה של 380 אלף איש ותשתיות של המאה ה-21. ועובר לגור בכפר של 430 אלף שבו אין מספיק נתיבים לתחבורה ציבורית ומכוניות חונות על המדרכה....
המחשבות שהחיים הנורמליים הולכים להיגמר כל הזמן תוקפים אותי. כל הזמן מציקה לי המחשבה שאולי אני צריך לחפש עבודה כאן ולעשות הכל בשביל לא לחזור לארץ.
איך להתגבר על התסכול הזה? אין להתחיל לאהוב את התנאים בארץ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות