האם זו חברות אמיתית? אני אוהבת אותה!

אני לא יודעת מה ישלי כבר..אני קנאית?פרנואידית?די נמאס לי כבר!
אז ככה,שנה שעברה עברתי דירה לעיר אחרת,עליתי לתיכון חדש ולא הכרתי אף אחד.הגעתי לבצפר ביום הראשון והכרתי חברות ולאט לאט התחברתי לעוד ועוד ילדים.וגם מצאתי חברה אחת שהבנתי שאיתה אני באמת מסוגלת להיות פתוחה,
היא הראשונה שאני מספרת לה מה עובר עליי וכל מה שמטריד אותי ולכן היא תופסת חלק נכבד בחיים שלי!ואולי זה ישמע לכם מוזר עכשיו אבל זה באמת לצערי ככה, כשרבתי איתה(רבנו הרבה פעמים עד היום)אני כל הזמן חשבתי עליה נגיד היה לנו ריב אחד ולא דיברנו 4 ימים ואני אשכרה(אני אפילו לא מאמינה שאני כזאת)מצאתי את עצמי כל יום וכל היום חושבת עליה וכל הזמן הזה הייתי בדיכאון..
וכל זה רק כי היא חשובה לי מאוד,אני אוהבת אותה וכשאני נקשרת לבן אדם אז אצלי זה ישירות כאילו הוא עובר להיות חלק מהמחשבות שמטרידות ומעסיקות אותי רוב היום לטוב ולרע.
הבעיה היא שהשנה היא התחברה לעוד ילדה חדשה ובהתחלה זה לא הפריע לי ואני לא ילדה קנאית,ממש לא! אבל בזמן האחרון(כאילו בחודשים האחרונים)אני מוצאת את עצמי כל יום מתעצבנת וחושבת עליה ועל כל מה שהיא עושה שמעצבן אותי..וזה פשוט מוציא אותי מדעתי העניין הזה.אני כבר נהייתי אובדת עצות ולא יודעת כבר למי לפנות ולכן אני מנסה את מזלי באתר הזה.
נגיד כל פעם שאני וחברה שלי(נטע)נפגשות אז היא חייבת איכשהו לקשר את השם של החברה השנייה שלה לשיחה..ובהתחלה,שמתי לב לזה ואמרתי צירוף מקרים אבל בזמן האחרון אני שמה לב שכל פעם אבל ממש כל פעם שאנחנו נפגשות היא חייבת להזכיר אותה איכשהו וישר היא מסתכלת עליי(ניראלי היא עושה את זה כדי לבחון אותי ולראות מה תהיה ההבעת פנים שלי אם אני אצחק או אתעצבן כאילו היא בוחנת אותי אם אני מקנאה או מה הקטע שלה?!)וזה עוד כלום!
נגיד בהפסקות היא איתה ביחד ולפעמים קוראת גם לי להיות איתן(למרות שחברה שלה ואני שונאות אחת תשנייה,אנחנו צבועות אחת לשנייה)ואני שמה לב שכל פעם שהן צוחקות ביחד הן צוחקות בקולי קולות כזה וישר מסתכלות עליי ואם הן מתחבקות כזה מולי(מתנהגות כמו זוג)אז ישרמסתכלות עליי לראות מה תהיה ההבעת פנים שלי..ואני כל הפעמים האלה צוחקת ומראה שגם לי מצחיק כדי לא להראות שזה מעצבן אותי ושבעצם היא "ניצחה" והשיגה את המטרה שלה(לגרום לי לקנא או כל דבר אחר..)
מעבר לכל זה אני ילדה ביישנית,שקטה כזאת וחסרת ביטחון- שזה הגרוע מכל,כי כל דבר הכי קטן שאני שומעת שהקרובים אליי אומרים עליי מאחורי הגב מפריע לי באופן חמור יחסית לשאר הילדים שאומרים לעצמם "מה אכפת לי מה חושבים עליי?"אז זהו שאני לצערי הרב,לא כזאת אז זה עוד חיסרון שיש בי.

ובטח תגידו לי עכשיו שכדאי לי לקחת אותה לשיחה רצינית בארבע עיניים ולהגיד לה את כל מה שמפריע לי אבל ניסיתי כבר לעשות את זה ולא הצלחתי כלכך,כאילו הצלחתי חלקית ז''א אמרתי לה ככה:"כמו שאת בטח יודעת אני ילדה חסרת ביטחון ומפריע לי כל דבר הכי קטן שאומרים עליי מאחורי הגב,נגיד אני מפחדת מאוד שאת וחברה שלך מדברות עליי ומרכלות עליי כי הרי חברה שלך שונאת אותי אז מן הסתם שהיא תעלה אותי לשיחה מדי פעם ותרכל עליי דברים רעים" אז היא אמרה שלא ושאין לי מה לדאוג.אז מצד אחד היא לא תגיד "כן,ריכלתי עלייך" היא לא תודה גם אם היא כן ריכלה עליי.אבל מצד שני,אני סומכת עליה ומאמינה לה כי מילה שלה זו מילה אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב!
אבל לגבי העניין הזה שהיא ניראלי מנסה לגרום לי לקנא..לא העזתי לדבר איתה ולהגיד משהו,כי אם אני טועה ואני רק מדמיינת,אני כמעט בטוחה שהיא לא תודה במידה ואני צודקת,היא לא תגיד "כן,אני מנסה לגרום לך לקנא" אז בגלל זה גם אם זה נכון וגם אם לא זה רק יוציא אצלה מחשבה עליי שאני "פרנואידית וקנאית ודרמתית"
פעם אחת שניפגשנו,העניין הזה עלה לי כבר על העצבים והעזתי להעיר לה כזה בצחוק כשהיא הזכירה את השם שלה..ישר אמרתי "מה ישלך את כל הזמן מזכירה את___מה את מנסה לגרום לי לקנא?"אז היא אמרה ממש לא..וחשבתי שזהו הנה הערתי לה לגבי זה אז היא הבינה שזה מפריע לי ומציק לי וזהו מעכשיו היא תפסיק עם כל השטויות האלה שהיא עושה לי אבל לצערי זה ממש לא עזר,היא פשוט לא מפסיקה!
אני ממש מודאגת,כי אני ניסיתי להיפתח ולמצוא עוד חברות אבל כמה שניסיתי והתאמצתי למרות הביישנות שלי אני עדיין נשארתי ללא חברות מלבדה.

אני לא מוכנה לוותר עליה כי היא חברה ממש טובה שלי ואני אוהבת אותה ועוד יותר אחרי שהיא לא מזמן אמרה לי שאנחנו דומות ובגלל זה אנחנו חברות טובות.בקיצור מה עליי לעשות?אני סובלת,כל היום רק חושבת על מה יהיה איתה,רע לי כבר!