אני עושה שירות לאומי בקופ"ח בעיר מגוריי.
אני רק 3 חודשים שם ואני פשוט לא יכולה לסבול את האנשים!! גם לקוחות וגם חלק מהצוות. הלקוחות בטוחים שאת חייבת להם משהו והרופאים! איזה פוצים! בטוחים שהם המציאו את הגלגל. הייתה איזה רופאה שחשבה שקראתי לה בשם הפרטי שלה, באה ויצאה עליי את לא תקראי לי בשם שלי אני לא חברה לא שלך ולא של אף אחד פה בשבילך אני דוקטור. סתומה
מלא צעקות וקללות אני חוטפת מאנשים, כאילו אני אשמה במה שקורה.. חלאס אני כולה מתנדבת מאיפה לי למה מחליטים ככה...למה אני צריכה לספוג את האש כשאלו החלטות של הקופה? ואז אני מסבירה שאני רק בת שירות ואין לי שליטה על זה, המצב רק מסלים.
והבנות מהצוות העובד, נחשות חבל על הזמן.
'את ככה, את לא יודעת ככה, את לא עושה ככה ומחר אני איתך לבד בקבלת קהל איך אני אסתדר' טענות טענות בזמן שהם עשו לי התלמדות בחפיף תוך שבועיים שלושה והן התלמדו על המערכות האלו בקורסים! אח"כ יש תלונות 'את שואלת שאלות ולא יודעת פרטים מסוימים ויש לחץ'. מגעילות.
היחס פה פשוט מזעזע. אולי יש 5% מהאנשים גם לקוחות וגם בנות במשרד נחמדים שמחייכים אליי. נגמר לי כוח הסבל, ההכלה של כל מה שעובר עליי כאן. נמאס לי, איבדתי סבלנות, רצון לקום בבוקר ואני סתם ממשיכה להגיע כמו רובוט.. השאלה מה לעשות? לקום וללכת שוב? כבר עזבתי תקן אחד ובאתי בלית ברירה לזה. לא חושבת שיש לאן להתקדם מכאן אבל המצב הזה פשוט מתסכל אותי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות