תמיד כשאנשים מעצבנים אותי, אני אומר להם דברים שאני לא מתכוון אליהם, ואז אני יוצא מתנשא או ילד חרא... אני מתכוון למשל שאם מישהו שעיצבן אותי גרוע בספורט למשל, אני ארד עליו על זה ואז זה יוצא כאילו אני מתנשא על כל אלה שגרועים בספורט...
אני אתן דוגמה עיקרית למה שקרה לי לפני שבוע,
ישבנו בשישי בערב כמה חברים ואני וחבר אחד קבענו ללמוד מחר (שבת לפני שבוע) למבחן בספרות, אז דיברתי איתו על זה רגע וידידה שלי אמרה "לא רצינו לעשות טיול מחר?" אז אמרתי לה שזה קצת בעייתי אבל אולי נוכל פשוט יש לי מבחן
ואז מישהו חיקה אותי והוא הרבה פעמים יורד עלי על הציונים שלי (על זה שהם גבוהים) אז התחלתי לצעוק עליו שהוא סתם אפס שירד מחמש יחידות מתמטיקה כי הוא לא ידע כלום וקיבל שם 5 כל מבחן, ושעכשיו הוא מסתדר ב4 ומקבל 70 ככה רק כי הוא הרגע ירד
עכשיו אני לא באמת שופט מישהו לפי כמה יחידות הוא עושה, זה לא ענייני... פשוט עיצבן אותי שהוא יורד עלי שאני משקיע אז התחלתי לדבר על המצב שלו בלימודים... אחרי זה כמה ימים חשבתי על זה שחלק מהחברים שלי שישבו שם הם 3 3 ובטח יצאתי מתנשא אחושרמוטה לדעתם...
הדברים האלה קורים לי הרבה, שאני יורד על אנשים שמעצבנים אותי על דברים שהם לא טובים בהם כי זה מה שיוצא לי באותו רגע, אבל אז יש לי כמה ימים הרגשה רעה שאני כאילו מעליב את כל אלה שלא טובים בדבר הזה, במקום לרדת על הילד הספציפי על החרא אופי שיש לו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות