מאז התיכון אני אבודה , הייתי ילדה ממש חברותית הייתה לי חבורה מהממת והיינו נפגשים כל שישי אבל מאז החופש הגדול פשוט איבדתי את כולם, כולם מצאו חברים חדשים והשאירו אותי מאחור, אני לא מצליחה להשיג חברים חדשים
ופשוט נמאס לי
נמאס לי נמאס לי נמאס לי
זה לא מגיע לי ! אני בנאדם חברותי ואוהב ודואג ואני זועמת על זה שהם כולם נטשו איתי
ונמאססס לי להיות לבד בהפסקות
אני כל הזמן נשארת בכיתה ומנסה להסיח את עצמי מהעובדה שאין לי חברים בזה שאני באינסטגרם ומסתכלת על מה כולם עושים ועל סרטוני אוכל מטומטמים אבל אני פשוט מתחילה לבכות וזה בלתי נשלט כבר
נדחקתי לפינה שאני לא מסוגלת לדבר עם אנשים
והם חסרים לי
אני הייתי ילדה שמוקפת בחברים ובאנשים
לא היה שישי שהייתי חוזרת לפני אחת כי פשוט היה לנו כלכך כיף ולא נגמרו לנו הנושאי שיחה
נמאס לי להישאר בבית כבא לבד כל הזמן
אני לא מסוגלת יותר להתמודד עם הלבד הזה
אני רק רוצה לצאת למסיבות עם חברים לבלות לרקוד לדבר לצחוק אבל כל מה שאני מסוגלת לעשות זה לבכות
נמאס לי כבר
באמת שנמאס לי
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הלבד הזה
אני כל יום בוכה את עצמי לשינה
מה אני אמורה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות