כבר תקופה ארוכה שאני עצובה אין לי טעם לקום אני מרגישה אבודה אין משהו שמשמח אותי כבר אני תמיד מוצאת את עצמי כועסת חושבת הרבה בעיקר , אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי חיי חברה אין לי , הקשר עם המשפחה לאחים שלי לא יציב אני בת יחידה אני השנייה ויש לי אח מעליי שתכף מתחתן את האמת? אני לא מרגישה שום התרגשות בשבילו , הקשר שלי עם ארוסתו אנחנו לא מדברות קשה לי להתחבר אלייה מאוד( היא גרה איתנו). היא כבשה את הלב של ההורים שלי הם כל הזמן רק שואלים לשלומה וכו' נותנים לה הרגשה של "נסיכה" דווקא איתי זה הפוך תמיד כועסים עליי וצועקים .
זה כבר 3 שנים פלוס שזה ככה , אני מרגישה שנולדתי סתם כי באמת אין לי את מי לשתף עם מי לצחוק כואב לי שאני לבד גם בתיכון הייתי מבודדות האלו , אני לא אוהבת לשבת איתם בסלון בסעודת שבת כי אף לא מעניין אותו לגבי אז אני תמיד נימצאת בחדר - מאוד קשה לי שהמצב ככה אני לא נהנת מכלום , כל דבר שאני עושה סתם מיותר רע רע לי לא כיף לי כואב לי שאני לבד המצב שלי על הפנים אני מרגישה מבוזבזת תמיד, אבא שלי לא אוהב אותי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות