היי. אני חיה בארצות הברית קרוב לשנתיים עם בעלי אהובי האמריקאי ואני מאושרת איתו מאוד. הבעיה שלי היא שחוץ ממנו אין לי כאן כלום.
אנחנו מסתדרים מעולה יחד ובכל זאת, אני לא רוצה שהוא יהיה האדם היחיד בחיים שלי ולא רוצה להיות 24/7 איתו ורק איתו. אני מאוד זקוקה לחברים. חברה. חבר. מישהו לבלות איתו ולדבר איתו, כשבעלי ואני צריכים קצת ספייס אחד מהשנייה או פשוט כי יש לנו תחומי עניין שונים לפעמים ולאו דווקא רוצים לבלות יחד. עוד עניין הוא כמובן הבדלי מנטליות ותרבות ובשורה התחתונה אני חושבת שברור למה אני זקוקה לחברים מעבר לקשר עם בעלי. אני מאוד סובלת לפעמים מתחושת בדידות, שעמום והרגשה שאני כלואה. סובלת מהפחד הזה שלמרות כל האהבה אני לא יודעת אם אצליח לשרוד ככה חיים שלמים רחוקה מהמשפחה ומחברים. חשוב לומר שאני אדם מאוד חברותי ואוהבת שיש אנשים סביבי ובארץ יש לי המון המון חברים. פה אני פשוט לא מצליחה ליצור חברויות.
אני גרה בעיירה קטנה ויש פה די הרבה ישראלים ובכל זאת משום מה יש לי אנטי מסויים כלפיהם ואין לי שום שום קשר איתם. הבודדים שכן יש לי קשר חברי כלשהו איתם, הם כאלו שבסופו של דבר הכימיה לא מספיק טובה כדי ליצור חברות המשכית (משהו שיכול לקרות בכל מקום כמובן ולכל אחד, לא עניין של קטנוניות)
יש למישהו עצה או פתרון? מישהו חווה את זה?
אני ממש מרגישה חסרת אונים לרגעים. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות