אני וחבר שלי כרגע שלושה חודשים ביחד (למרות שיש לנו עבר כולל של תשעה חודשים) ואני מרגישה שאני ממש אוהבת אותו.
אבל אמא שלי ממש מלחיצה אותי, ואומרת לי כל הזמן שגברים סתם מחפשים לזיין ולברוח, ושכשהם חרמנים הם עושים דברים שהם לא מודעים אליהם,
ודברים בסגנון. והיא אומרת לי גם "עוד שנה לא תזכרי בכלל מי זה החבר הזה שלך היה", או "את לא באמת אוהבת אותו, זה סתם חרמנות של גיל ההתבגרות".
זה כל מיני דברים שפשוט נמאס לי לשמוע כבר! וזה לאט לאט גם מתחיל לחלחל פנימה, אני מתחילה פתאום לשאול את עצמי אם אני באמת אוהבת אותו.. אפילו שאני יודעת שכן.
היא מכניסה אותי לסרטים והיא עשתה לי את זה מאז ומתמיד ופשוט נשבר לי. מה אני אמורה לעשות בעניין? אני כן חושבת שיש דברים שאמא שלי מבינה בהם,
אבל בנושא הזה אני חושבת שהיא מנסה רק להפחיד אותי ולעשות עלי מניפולציות והעיקר שאני וחבר שלי ניפרד. פעם אמרתי לה שרבנו, וישר היא קפצה בשמחה "מה נפרדתם?"
כאילו היא באמת ממש מציקה כשזה מגיע לחיים שלי. היא גם מציקה לי בלימודים, כל הזמן חופרת לי שאני אלמד (ואני לומדת! תלמידה עם ממוצע 90+),
והיא לא משחררת, גם כשהיא יודעת שצריך. מה אני אמורה לעשות איתה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות