תמיד חשבתי שאני שמנה ומכוערת ואף פעם לא הייתי מקובלת... כשסיימתי כיתה ו עברתי לגור בעיר אחרת ואחרי שנתיים ההורים שלי הודיעו לי שחוזרים לגור בעיר הקודמת. מאוד נלחצתי ורציתי לרזות ומהר, אז פיתחתי משמעת עצמית ולא אכלתי, לא הייתי הולכת עם חברות ועם המשפחה והייתי מסתגרת בחדר ולא מדברת עם אף אחד. הייתי אוכלת בערך 200 קלוריות ביום היו ימים מעטים שהייתי אוכלת קצת ומקיאה בחזרה את הכל. אמא שלי שמה לב שאני יורדת במשקל ובהתחלה עודדה אותי ואז ראתה שאני מאבדת משקל מהר והתחילה לדאוג. הורדתי 15 קילו במשהו כמו חודש וחצי או חודשיים הפסקתי לקבל מחזור והייתה לי נשירה. אבל אהבתי את זה.... את ההרגשה שאני מצליחה שאני שולטת בזה שאני משיגה את המטרות שלי וכולם אוהבים את זה שרזיתי.
אחרי שעברתי עיר בחזרה הגעתי לכיתה ט שהייתה כבר מאוד מגובשת ומאוד פחדתי..... בדרך כלל אני נראת עם הרבה ביטחון עצמי למרות שאין לי בכלל.
כל החצי שנה האחרונה היה לי קשה מאוד... אולי זה נראה מהצד כאילו אוהבים אותי ויש לי חברות אבל אף אחד לא יודע באמת עם מה אני מתמודדת. המשכתי לרדת במשקל ולעלות את הכול והוא אף פעם לא קבוע... לפעמים אני מקיאה שלוש פעמים ביום ולפעמים ארבע פעמים בשבוע לפעמים בתם לא אוכלת ולפעמים ממש מגזימה וזה משתנה.... אני בדרך כלל לא אוכלת ליד אנשים כי נהיה לי מן פוביה כזאת. אבל מה שהכי נורא שאני עדיין מכוערת מגעילה ושמנה שלא מצליחה כלום. אני רוצה לרדת במשקל לשנה הבאה שאני עוברת לתיכון ואין לי עוד הרבה זמן התחלתי ללכת לחדר כושר אבל אני לא מתמידה בזה ולא מצליחה להגיע לתוצאות. אני מדוכאת ולא יודעת כבר אם החיים האלה שווים משהו אבל מה שהכי חשוב הןא שאני לא יודעתמה לעשות עכשיולמישהו יש פיתרון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות