אז עברתי לגור לבד כדי ללמוד באוניברסיטה נחשבת תחום שלא קיים ליד הבית. מסתבר שאני לא מתחברת לנושא בכלל, אין לי כוח להכין עבודות ואני מוצאת את עצמי יושבת מבואסת כבר כמה ימים. עברה עליי תקופה קשה ואני לא מרגישה שיש לי עם מי לדבר על זה. כלומר, אני לא מכירה אף אחד כזה טוב באוניברסיטה (בעצם, אף פעם לא הזמינו אותי לשום מקום ונפגשתי עם אנשים רק בשביל לימודים ושלום שלום) וגם אף פעם לא היה לי חברות נפש עם החברות מהבית (הן לא חולקות דברים או רגשות, זה בעיקר חברות של לצאת ביחד וגם ככל שמתבגרים אנחנו פחות נפגשות כי כולן בעבודה, נישואין). חשבתי שאכיר פה חברות וידידים אבל זה פחות קרה. לפעמים נוחתת עליי תחושה של עצב ואני לא מסוגלת לא ללמוד ולא לעשות כלום (לקח לי מלא זמן לשטוף כלים ולקום מהמיטה היום למשל) זה לא קורה הרבה אבל זה בעייתי כי אין לי כזה זמן להתבטל בתקופה הזא של הסמסטר. לא יודעת אם זה נורמלי לנוכח המצב או שאני מפגינה סימני דיכאון אבל לא יודעת איך לצאת מזה ולא יודעת איך למצוא חברות פחות שטחית (היו לי בעיות חברתיות בגיל צעיר יותר והצקות, אין לי ביטחון נמוך או ביישנות בדר"כ אבל קשה לי ליזום ולהכיר אנשים חדשים כי תמיד יש לי הרגשה שאני אחווה שוב דחייה וזה יחזור על עצמו, אפילו שאני כבר בן אדם מבוגר)
זה קצת פישוט וקיצור של הבעיה (ועדיין יצא לי יחסית ארוך) אבל אשמח לשמוע נקודות מבט ואולי הצעות מה אפשר לעשות כדי להרגיש יותר טוב....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025