אני לא יודעת כלכך מה לעשות.
לפעמים אני מרגישה שלהיות לבד זה יותר נוח ובטוח, למרות שהבדידות מציקה.
אבל אני תמיד מדמיינת שאני יותר חופשייה. אני בסך הכל בנאדם שמח, ופעם הייתי מחסירה מבית הספר, אבל היום אני משתלטת על עצמי יותר ומנסה כמה שיותר להסתובב עם אנשים.
אני יודעת שאטפל בזה איכשהו, כי אני רק ילדה עדיין. אבל זה עדיין מפריע.
אני מרגישה כל פעם שאני ליד אנשים מן פחד, ואני מעדיפה לברוח מהסיטואציה.
אני מפחדת לפעמים שאהיה תקועה בתוך עצמי לנצח. כאילו שנתקעתי עם עצמי.
אני רוצה להיות חופשייה להיות איך שאני באמת מתנהגת, כמו שאני לבד. אבל עם אנשים. אני פשוט חסומה. אני לא מרגישה יותר אושר והתלהבות להיות עם חברות, אני לא בטוחה שיש לי כלכך חברות כרגע.
אני נשאבת לספרים, מוזיקה וסרטים במקום. מייחלת ששנה הבאה כשאעבור בית ספר, אתנתק מה"תדמית" שנשארה אצלי כבר כמה שנים.
המשפחה שלי תמיד תומכת ומקשיבה ואני כלכך מעריכה ואוהבת אותם שהם יכולים להקשיב, למרות שאני לא אוהבת שדואגים לי יותר מידי.
קשה לי אפילו לצאת לרחוב. אני רוצה לצאת מזה, יש דרך להתגבר על הפחד הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025