רע לי בבית אמא שלי משפילה ומכה אותי, אבא שלי מכה אותי בחגורה. מה לעשות?

היי אני בת 14 ילדה ממשפחה רגילה בסך הכל 2 הורים שדואגים, אמא שלי מרביצה לי, מקללת אותי ומשפילה אותי כבר 8 שנים בערך.
בכל פעם שהיינו רבות והייתי מעצבנת אותה היא הייתה בועטת בי נותנת לי סטירות אגרופים ותוך כדי גורמת לי להרגיש לא בנוח, לדבר על כמה ציונים לא טובים שקיבלתי שאני לא מועילה בכלום שאני מטומטמת וכאלה, אתמול הייתי במסיבת יום הולדת והיא הייתה עד מאוחר בשתיים עשרה בלילה בערך אמא שלי מתקשרת אליי ואומרת לי לעלות לאוטובוס אמרתי לה שאני יוצאת לתחנה עוד כמה דקות,התחנה רחוקה מאותו מקום ולא כזה רציתי ללכת אז נשארתי חצי שעה ארבעים דקות עם החברים ואז התחלתי להתקדם לכיוון התחנה והייתי צריכה לשירותים אז חזרתי לאותו בית של מי שהיה לו יום הולדת במקרה הזה ידיד טוב שלי הוא הסיע אותי על האופניים שלו אמא שלי התחילה להתקשר אליי לחברות שלי והפאלפון שלי היה בתיק אז לא שמעתי שהוא מצלצל וכשחברה שלי ענתה לה היא ביקשה שאני אדבר איתה בדיוק חזרתי מהשירותים והיא התחילה לצעוק עליי שאני שקרנית ושאי אפשר לסמוך עליי בשתיים בלילה אני והיא הגענו לבית ספר כי מישם היה נוח לאסוף אותנו ולא היו אוטובוסים אבא שלי ואמא שלי מגיעים באוטו כשנכנסתי לאוטו לפני עוד שחברה שלי נכנסה אבא שלי אמר לי אנחנו מגיעים הביתה את מקבלת חגורה שלא תוכלי לשבת חודשיים ואז חברה שלי נכנסה אבא שלי התחיל להגיד שעד גיל 18 אני לא יוצאת לאף יציאה רק לשטוף כלים להוציא את אחותי מהבית ספר לחזור הביתה וזהו, כשהגענו הביתה הורדתי נעליים פתאום הוא לקח את החגורה והכה אותי בישבן התחלתי לבכות והוא צועק עליי ואמא שלי רק אומרת לו לדבר יותר בשקט כדי שאחותי לא תתעורר הלכתי לישון הכל טוב בערב בסביבות שבע רציתי לשים לי לאכול כי אבא שלי מתחיל לדבר איתי על מה שקרה יום לפני ואז אמרתי לו אני לא מבינה מה עשיתי רק קצת נהנתי הוא היה עם מגבת ביד שם אותה בצד לקח את החגורה ושוב צלף בי עם החגורה התחלתי ממש לבכות, אני פחדתי, סבלתי, הייתי חסרת אונים עד אחד עשר בלילה הדמעות לא הפסיקו לנזול והוא רק אומר שאת החגורה הזאת אני אראה בכל פעם שאני. אגיד משהו לא לעיניין עד גיל 18 האזור שהוא נתן לי עם החגורה היה נפוך ואדום במשך המון שעות, כל הזמן הזה שבכיתי הוא רק אמר לי "אין לך על מה לבכות את הבאת את זה על עצמך עכשיו תלכי לשטוף כלים" שתבינו אני רעדתי והחגורה בסלון יושבת לי מול העיניים ולא זזה משם היום ראיתי אותה התחלתי לרעוד לפחד להיזכר ועלו לי דמעות בעיניים אני מפחדת להתאבד כי אני רוצה גם להמשיך לחיות פשוט בצורה יותר מציאותית ולגדול כמו ילדים אחרים אני גם מפחדת ללכת למשטרה כי אין לי באמת הוכחות וגם אני מפחדת שכשאבא שלי יגלה על זה הוא יכעס יתעצבן וישלוף את החגורה, התחיל עכשיו החופש הגדול אז אין לי יועצת ללכת אליה כי אני עוברת דירה ולבית ספר אחר, אני בסך הכל ילדה שעכשיו עולה לכיתה ט ורוצה לחיות כמו כולם! אני מפחדת לדבר או להגיד משהו לא במקום כי אני יודעת שאז הוא יבוא וירביץ
אין לי למי לספר אז אל תגידו לי ללכת לדבר עם מישהו על זה, חשבתי על לדבר על זה עם אמא שלי אבל זה לא יעזור כי היא תבוא תגיד לו וגם היא בכלל לא הגנה עליי, תעזרו לי בבקשה