שלום לכולם.
אני יוצא עם מישהי כבר מעל לחודשיים. ובאמת שאני מרגיש משהו באוויר. לא הרגשתי את זה מזמן. יש לנו חיבור מצויין, יודעים לצחוק ביחד, לבלות ביחד ולדבר על דברים עמוקים, ביניהם גם על הקשיים שלנו. יש לנו תקשורת די טובה. חוץ מזה אני נמשך אליה ואני מרגיש שגם היא אליי.
עם זאת, הבחורה שאני יוצא איתה נורא סגורה. קשה לה לשחרר ולתת לדברים לקרות מחשש להיפגע. אני כבר הספקתי להכיר אותה ולהבין שהיא כזו בכל תחומי החיים. היא נורא עדינה ומפחדת. יוצא לנו לדבר על זה וההרגשה שלי נכונה, היא באמת מודעת לעניין הזה.
מן הסתם ההתנהגות הזו מתבטאת גם איתי. בדייטים הראשונים היא הייתה נורא מרוחקת, חשבתי שהיא לא מעוניינת וזה הגיע למצב שחתכתי. למזלי המשכנו בכל זאת לצאת, אחרי שהיא הסבירה שהריחוק שלה נובע מחשש להיפגע. עם הזמן היא נפתחת יותר ויותר ועכשיו כבר יש לנו חיבור מצוין.
הדבר שהכי חסר לי זה עניין המין. ניסיתי ליזום אבל היא עצרה אותי, ועכשיו אני רוצה לתת לה את הזמן שלה ולא ללחוץ אותה. מצד שני אני כבר מתפוצץ. זה גם מונע ממני להתייחס לכל העניין כדבר מוגמר, ומבחינתי הכל באוויר, מה שמונע ממני באמת לומר שהיא חברה שלי ולהתחיל להכיר אותה לאנשים. אבל שוב, אני ממש לא רוצה ללחוץ עליה ואני מזדהה עם הכאב שלה (אנשים איכזבו אותה רבות, וגם אותי). קשה לי בכלל לבוא אליה בדרישות כשאני כל כך מבין אותה.
בקיצור אני מבין גם אותי וגם אותה, אבל אני לא יודע מה לעשות. תקשורת טובה סביב נושא הסגירות כבר קיימת בינינו ככה שלדבר זה לא הפתרון. מרגיש שהקשר שלי איתה שווה את זה, ואכפת לי ממנה אבל ראבק אני כבר משתגע חחח
מה עושים בנושא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות