היי!
אז אני יוצאת עם מישהו חודש וחצי בערך, אבל הוא בצבא אז טכנית יצא שנפגשנו רק 6 פעמים בהערכה גסה... אני יודעת שהוא מציג אותי כחברה שלו, אבל אני עדיין לא מרגישה שזה אמיתי מספיק אז אני נמנעת מהתוויות של "חבר".
כשאנחנו נפגשים נצא לסרט/באולינג/לאכול, אבל אני באמת מרגישה שאני לא מכירה אותו והוא לא אותי, וזה לא מפני שלא קיימות הזדמנויות, באוטו אנחנו רק נשמע מוזיקה ולא באמת נתקשר, כשאנחנו אצל אחד מאיתנו רק נתנשק וקצת מעבר, אבל הדגש הוא שזה מרגיש שקשר כזה יכול להיות עם כל בן אדם, זה לא בגלל שיש לנו חיבור וכימיה טובה... ברור שזה כיף, ונחמד שיש עם מי להתכרבל ושטויות, אבל יש טעם להמשיך את הקשר ולנסות לבסס אותו על משהו קצת יותר עמוק?
קשר בו נוכל לשתף אחד את השנייה, לנהל שיחות מהותיות? או שאם הכימיה גם ככה לא טובה אין טעם ומה שנותר זה לחכות שזה יגמר?
הבעיה נובעת מכך שמראש אנחנו לא מדברים על דברים לעומק, אז גם לשתף אותו בתהיות שהבעתי כאן לא באמת הזדמן לי, או שלהעלות את זה סתם הרגיש לי לוחץ ולא מתאים באותו רגע.
אני מודעת לעובדה שאומנם אנחנו מכירים מעל לחודש אבל נפגשנו במצטבר בכמות זמן שהייתה שווה לפחות משבוע, ואני יודעת שאין צורך למהר לשום מקום, אבל אני תוהה באופן כללי אם שנינו נשארים בקשר הזה רק כי זה נוח...
תודה מראש לכל העונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות