היי לכולם מצטערת מראש אם השאלה נראית טיפשית זה פשוט באמת התחושות שלי בתקופה האחרונה אז ככה , לפני חודש חגגתי יום הולדת 22 או יותר נכון לא חגגתי, הייתי צריכה להתחנן לחברות באותו יום כדי שנצא לאיזה מקום לחגוג (כל שנה חגגנו להם באופן מיוחד ותכננו הרבה זמן לפני) וגם שיצאנו כמובן ששילמתי על עצמי והכל וזה הרגיש כמו יציאה רגילה פשוט , מהמשפחה בכלל קיבלתי יחס מזלזל כי המשפחה אצלי במקום ראשון והכי רציתי לחגוג איתם, יצאנו לסרט בטענה שזה בשבילי למרות שבפועל זה תוכנן כבר לפני סרט שאחותי רצתה לראות , שילמתי על עצמי בכרטיס לסרט וכמובן בשאר הדברים ולכל אחד מבני המשפחה תמיד חגגנו עם עוגה ועם משפחה קרובה ואפילו את זה לא היה לי
מבינה שבעיני חלק מכם זו תהיה התבכיינות אני סהכ אדם שבאמת מעריך את מה שיש לו אבל זה מפריע לי שאני משקיעה כל השנה בחברים במשפחה כל כך מעצמי ואני מקבלת בחזרה פשוט כאפה ציפיתי לחגוג עם אנשים שאני אוהבת ובסוף יצא שהייתי לבד ולהגיד את האמת שעכשיו מארגנים מסיבות לחברות יציאות והכל לא בא לי לצאת איתם עם אנשים שמזלזלים בי אחרי כל ההשקעה שלי בהם. גם מההורים קצת נפגעתי , אני לא מצליחה להעיף מעצמי את התחושה הזאת אני יודעת שזה מטופש אבל בבקשה לא לשפוט ולנסות להבין שאני סהכ רוצה להפטר מהתחושות האלה זה כמו אבן בלב בשבילי . (דרך אגב הסיבה שהזכרתי ששילמתי על עצמי זה כי אני בתקופה לא טובה כלכלית וזה היה מבאס להכנס למינוס בעקבות יום הולדת של עצמי) תודה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות