התגייסתי לפני שלושה חודשים לקרבי, ומתחרטת על כל רגע שבחרתי את הלוחמה שבחרתי.. עקב זה שהלכתי למקום שכבר אחותי שלי היתה בו ולא השאירה שם טוב.
המפקדים שלי כמובן הכירו אותה וידעו שאני מגיעה וכאות נקמה פשוט החליטו למרר לי את החיים! מעבר לקושי של הטירונות כבר.. התנכלויות אישיות, השפלות אישיות מול כל החיילים אין עזרה או תמיכה מהמפקדת שתבוא ותתן לך גב אחרי יום קשה.. במקום זה אני מקבלת שיחות אזהרה שכדאי לי לא לתת להם סיבה להעיף אותי כי הם יקפצו על כל בעיית משמעת גם הקטנה ביותר.. מבהירה שלא היתה להם סיבה להזהיר אותי כי בעצם הייתי בסדר וחיילת טובה ולא היה להם שום סיבה להעיף אותי. ושאני שואלת את המ״פ למה הם מתנהגים אלי ככה אז היא עונה לי ב״את יודעת למה ״ ושאני אומרת שאני לא יודעת היא אומרת שבגלל השם שלי בתור רמיזה.. המצב הנפשי היה ממש רע, והנפש השפיעה על הגוף.. הייתי מפונה תוך חודש שלוש פעמים למיון עקב קריסה של הגוף..
ניסיתי לזעוק לנסות לדבר עם אנשים ופשוט שום דבר לא עזר.. הייתי שרופה אצלהם מהרגע הראשון שהתחילה הטירונות וכמובן שסרן ינצח טוראי אז המלחמה אבודה מראש.
סגרנו 21, ולקראת סוף ה21 הגעתי כבר לקצה, שאני לא מסוגלת יותר ושאני חייבת להציל את עצמי מהמצב. ביקשתי קב״ן כדי שיוכל לעזור לי ולאחר כמה ימים שלא קיבלתי ואמרתי למפקדת שלי שאני לא מסוגלת יותר והיא לא התייחסה למצב שלי. קיבלתי קבן רק לאחר שעשיתי לעצמי משהו, הקבן העביר לפסיכיאטר ופיסיכאטר לא מהבסיס ששמע את הסיפור המליץ על שחרור על פרופיל 21 נפשי.
מחכה לוועדה וכנראה שהם יאשרו את ההמלצה..
אני לא יודעת מה לעשות, אני מאוד מאוכזבת מזה שהחלום להיות לוחמת נהרס, שאני לא אעבור את כל הצחוקים והחוויות של הצבא ולא אזכה שיהיו לי מה שנקרא חברות צבא שזה מעל הכל..
אני לא יודעת מה לעשות.. אם לנסות לחזור לצבא או לא, איך יוצאים פתאום לאזרחות? זה לא מהר מידי? אני מרגישה שאני עדיין קטנה וצריכה עוד זמן לעצמי ולבניית האישיות שלי..
אשמח לעצות של אנשים שמבינים.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות