הורים נוראיים, מורידים לי את הביטחון כל פעם מחדש ומזלזלים בי! מה לעשות?

היי,אז אני כנראה אחפור קצת עכשיו ויישמע הילד הכי מפונק או חסר ערך לכסף או כבוד, אבל לא אני לא כזה.

אז ככה,
השנה התחלתי ללמוד בתיכון ולהדריך בצופים ולי אישית קצת קשה עם לוח זמנים ובית-ספר.(למרות שאני לא נמצא במגמה עמוסה עדיין קשה לי עם עומס ומתמטיקה 4 יח"ל).
לפני קצת יותר ביקשתי מאבא שלי שיעשה לי חודש חינם של נטפליקס ואז עוד כמה חודשים כדי לסיים את הסדרות שלא הספקתי. אחרי התחננויות רבות הוא הסכים.
לפני כמה ימים הסתיים החודש ניסיון וביקשתי ממנו להמשיך לעוד חודשיים כמו שסוכם.
ואז הוא אמר:"אתה מכור למסכים ואתה לא בבית-ספר וגם למה שנשלם 100 שקל לחודשיים". באותו רגע התעצבנתי בטירוף ובכיתי כי בלי קשר לנטפליקס הוא פשוט לא מאמין בי ולא רואה את העבודה שאני עושה אז לפעמים אני רוצה לנוח עם נטפליקס אחרי יום לימודים קשה.יש לציין גם שאני מטאטא את הבית כל שבוע ושומר על אחי ואני משלם על המותרות של עצמי.
הוא אומר שצריך לנתק אותי מהמסכים אבל מה שהוא לא מבין זה שרוב הזמן שלי במסכים זה לבית ספר ולצופים ובזמן שלא אז אני משתעמם למוות.
אני לא יכול עם החוסר כבוד הזה כבר.
וזה לא מסתיים פה עם אבא-הוא עשה לי מנוי לחד"כ לשנה, ולא רציתי לשנה רציתי לחצי שנה ועכשיו אני כבר לא רוצה ללכת יותר כי לא כיף לי כבר שם ועכשיו הוא כאילו מכריח אותי ללכת למשהו שאני לא רוצה.
וא הוא מתפלא למה אני מדבר איתו למה תמיד אני כועס לי שהוא מדבר ועליי ומעלם מהכל כי לא קרה כלום. וזה בגלל שתמיד הוא יציק לי או ידבר אליי לא יפה.עכשיו אני לא אומר שאני מלאך או משהו, גם אני לפעמים לא יכול יותר אז הוא לא מותיר לי בררה ואני מקלל אותו כי נמאס.
ואמא-
אני חושב שאמא היא הבנאדם הכי מגעיל וצבוע שאני מכיר.
היא בקושי מכינה לי אוכל ואני רעב לפעמים ואז אני מבקש ממנה שתכין לי אוכל ואני אומר לה שאני לא יודע ואז היא לא מלמדת אותי וכועסת שאני לא יודע להכין לעצמי.ומתפלאת שאני בתת משקל (כנראה).
וגם כביסה הרבה פעמים הייתי צריך ללכת עם חולצה מלוכלכת לבית ספר כי היא פשוט לא כיבסה וזה מעצבן ואנשים שמים לב לפעמים וזה לא יכול להימשך.
כל הזמן היא אומרת לי שאני לא משקיע בלימודים ולא עושה שיעורים והיא בכלל לא בודת או רואה היא סתם אומרת מה שהיא חושבת וההורים שלי חושבים שלימודים זה הכל ושאם אני לא אעשה שיעורים בהיסטוריה או בכימיה אז אני לא אצליח ובולשיט כזה או אחר.
עוד משהו: אני רוצה לעבור קבוצה בבית ספר של המגמה המדעית ואמרתי את זה מאה פעם למי שצריך וזה לא קרה.
ואז אמרתי לאמא (שלימדה פעם בתיכון שבוא אני לומד) שתדבר עם הרכז שכבה והיא פשוט אמרה לי שאני צריך לעשות דברים בעצמי ולהפסיק להיות עצלן.באותו רגע רציתי לשבור משהו מעצבים.
אחר כך היא עוד פעם מתפלאת למה קשה לי שם ולמה אני לא רוצה ללכת לבית ספר בגלל הקבוצת לימוד המסריחה הזאת.
ומה לא...
אני רואה אצל חברים שהורים שלהם מכבדים אותם ומאפשרים להם דברים ומכינים להם אוכל כל יום וכביסה ואוהבים אותם ורק אצלי זה אחרת



אז לסיכום באמת תודה למי שקרא הכול ועוזר לי הייתי חייב לפרוק את זה.
כן, אני לא מלאך או משהו אבל לפעמים הם באמת לא משאירים לי בררה אז אני מקלל אותם או זורק דברים.
אני באמת חייב שתעזרו לי כי אני לא יכול יותר ותתנו לי עצות על איך לשנות את המצב ושהם יפסיקו עם הזלזול הזה.
לפחות עם חלק מהבעיות כי אני אבוד. תודה רבה לעוזרים.